מי הייתה עדה לאבלייס
עדה לאבלייס (בשמה המלא: אוגוסטה עדה קינג, הרוזנת מלאבלייס) נולדה ב-10 בדצמבר 1815 בלונדון, בתם היחידה של המשורר הלורד ביירון ושל אשתו אן איזבלה (אנבלה) מילבנק. הוריה נפרדו זמן קצר לאחר לידתה, וביירון עזב את אנגליה לצמיתות כשעדה הייתה תינוקת; היא כמעט לא הכירה את אביה, שמת ביוון ב-1824 כשהייתה בת שמונה בלבד. אמה, שחששה שבתה תפתח את "הטבע הפיוטי המסוכן" של האב, דאגה להשכלה מתמטית ומדעית קפדנית ובלתי-שגרתית לאישה בתקופתה. עדה פגשה את צ'ארלס בבג' לראשונה ב-1833, בגיל שבע-עשרה, במסיבה שבה הדגים בבג' חלק פועל קטן ממנוע ההפרשים שלו — מפגש שעורר בה עניין עמוק ומתמשך במכונות החישוב שלו.
תרגום מנאברֵאה וההערות שהאריכו את המקור פי שלושה
ב-1842 פרסם המהנדס האיטלקי לואיג'י מנאברֵאה מאמר בצרפתית המתאר את המנוע האנליטי התיאורטי של בבג', מחשב מכני כללי שתוכנן אך מעולם לא נבנה במלואו. לאבלייס תרגמה את המאמר לאנגלית, ובעידודו של בבג' צירפה אליו הערות-שוליים משלה (המכונות היום "הערות A עד G"), שהתארכו לכדי כפול-שלושה מגוף המאמר המקורי. התרגום וההערות פורסמו בספטמבר 1843 בכתב-העת המדעי Taylor's Scientific Memoirs. בהערה G תיארה לאבלייס שיטה מפורטת, שלב-אחר-שלב, לחישוב סדרת מספרי ברנולי (Bernoulli) באמצעות המנוע האנליטי — תיאור שההיסטוריונים של המחשוב מכנים כיום "האלגוריתם הראשון שפורסם אי-פעם שנועד להתבצע על-ידי מכונה", ובזכותו זכתה לאבלייס לכינוי "המתכנתת הראשונה בעולם".
הישג שנוי-במחלוקת: כמה מהעבודה הייתה שלה
התואר "המתכנתת הראשונה" עצמו שנוי-במחלוקת בקרב היסטוריונים של המחשוב. חלקם רואים בלאבלייס דמות-מפתח שהבינה, לפני כל אדם אחר, שהמנוע האנליטי יכול לחרוג מחישוב מספרי גרידא, בעוד שבבג' עצמו התמקד בעיקר בהיבטים ההנדסיים. היסטוריונים אחרים טוענים שהטכניקות והדוגמאות שבהערה G פותחו במקורן על-ידי בבג' עצמו, בשנים שקדמו למאמר, ושלאבלייס בעיקר ניסחה וארגנה חומר שכבר סיפק לה — כך שהיקף התרומה העצמאית שלה נותר לא-ודאי. עם זאת, יש הסכמה רחבה שלאבלייס הייתה זו שניסחה בבירור, במילים משלה, את התובנה שהמנוע יכול לפעול על כל סוג של סמל ולא רק על מספרים — למשל להלחין מוזיקה — תובנה שחרגה משמעותית מעבר למה שבבג' עצמו כתב באותה עת.
חזון שמעבר לחישוב מספרי
חשוב מכך: בהערותיה כתבה לאבלייס גם תובנה שחרגה משמעותית מעבר למה שבבג' עצמו כתב בפומבי באותה עת — שהמנוע האנליטי, בהיותו מסוגל לפעול על כל סמל ולא רק על מספרים, יכול בעיקרון לעבד גם תווים מוזיקליים, אותיות או כל ייצוג סימבולי אחר. במילותיה שלה, המכונה "עשויה להלחין חתיכות מוזיקליות מורכבות ומדעיות, בכל מידה של מורכבות או היקף" — ניסוח שרבים רואים בו את הניצן הרעיוני הראשון להבנה שמחשב הוא לא רק מכונת-חישוב, אלא מכונה כללית לעיבוד סמלים מכל סוג.
מוות מוקדם ומורשת מאוחרת
לאבלייס מתה ב-27 בנובמבר 1852, בגיל 36 בלבד, מסרטן הרחם, לאחר מחלה ממושכת וכואבת. שמה נשכח יחסית לאורך רוב המאה שאחרי מותה, וזכה להתעניינות מחודשת רק במחצית השנייה של המאה ה-20, עם התפתחות מדעי המחשב. ב-1980 קרא משרד ההגנה האמריקאי לשפת-תכנות צבאית חדשה בשם Ada לזכרה. מאז 2009 מצוין מדי אוקטובר "יום עדה לאבלייס" (Ada Lovelace Day) הבינלאומי, המוקדש לחגיגת הישגיהן של נשים במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.