דלג לתוכן

גל דוגמניות-ה-AI באופנה (AI Fashion Model Wave)

הגדרה

גל דוגמניות-ה-AI באופנה הוא התופעה שבה שלוש רשתות-אופנה גלובליות — ליוויס (2023), Mango (2024) ו-H&M (2025) — פרסמו קמפיינים עם דוגמניות מבוססות-AI, וכל אחת ספגה ביקורת דומה — בעיקר על פגיעה בפרנסת-דוגמניות אנושיות.

איור ללא טקסט: מעיל על קולב ומצלמה עם עדשה מפורקת מחוברים לרשת צמתים ולתמונת מעיל על בובת חייטים ללא ראש.
צילום של בגד מוביל דרך מודל לתמונת תצוגה סמלית על בובת חייטים. האיור ממחיש את השימוש בצילומי בגדים כבסיס לתמונות אופנה שנוצרות בבינה מלאכותית, כפי שמתואר בערך.איור מקורי של Wiki-AI · לחצו על האיור להגדלה

מה זה גל דוגמניות-ה-AI, ולמה זו מגמה ולא סיפור-חברה בודד

גל דוגמניות-ה-AI באופנה הוא התופעה שבה מותגי-אופנה גלובליים מחליפים, לפחות בחלק מחומרי-השיווק שלהם, צילום של דוגמנית אנושית אמיתית בתמונה שנוצרה כולה או בחלקה על-ידי כלי-AI יוצרני — לעיתים דוגמנית סינתטית שאינה מבוססת על אדם אמיתי כלל, ולעיתים "תאום דיגיטלי" של דוגמנית אמיתית וקיימת. מה שהופך את זה לגל, ולא לניסוי-שוק בודד, הוא שתוך כשנתיים ניסו שלושה מותגים גלובליים שונים לחלוטין — ליוויס, Mango ו-H&M — גרסאות שונות של אותו רעיון בדיוק, וכל אחד מהם ספג בתגובה את אותה ביקורת בדיוק: חשש שהטכנולוגיה תפגע בפרנסתן של דוגמניות אנושיות, במיוחד הפחות-מוכרות שבהן, שמתפרנסות בעיקר מצילומי-קטלוג ומסחר-אלקטרוני.

ליוויס ו-Lalaland.ai (מרץ 2023): הפיילוט שהתפוצץ

ליוויס הייתה הראשונה: במרץ 2023 הודיעה החברה שהיא משתפת-פעולה עם סטארט-אפ הולנדי בשם Lalaland.ai כדי ליצור דוגמניות-AI "כתוספת" לדוגמניות אנושיות, במטרה המוצהרת להגדיל את המספר ואת הגיוון של הדוגמניות המוצגות בקמפיינים שלה. התגובה הציבורית הייתה מהירה וחריפה: מבקרים כינו את המהלך "גיוון-מלאכותי" וטענו שהוא עושה בדיוק ההפך מהמטרה שהוצהרה — יוצר מראית-עין של גיוון בלי לשלם בפועל לדוגמניות אמיתיות ומגוונות. בעקבות גל-ביקורת ציבורי, פרסמה ליוויס ב-28 במרץ 2023 הבהרה רשמית: "איננו רואים בפיילוט הזה אמצעי לקידום גיוון או תחליף לפעולה האמיתית שיש לנקוט כדי לעמוד ביעדי הגיוון, השוויון וההכלה שלנו, ואסור היה להציג אותו ככזה" — הודאה מפורשת שהמהלך לא נועד, ולא אמור היה להיתפס, כתחליף לצילום אנושי אמיתי.

Mango וקמפיין "Sunset Dream" (יולי 2024): הקמפיין הראשון שכולו-AI

כשנה וארבעה חודשים אחר-כך, ביולי 2024, עשתה Mango צעד רחוק יותר: החברה הציגה, עבור קולקציית-הנוער המוגבלת שלה "Sunset Dream", קמפיין גלובלי (95 שווקים) שכל תמונות-הדוגמנים בו נוצרו כולן על-ידי AI, לא רק חלקן. תהליך-העבודה כלל צילום בגדים אמיתיים תחילה, ולאחר-מכן אימון מודל-AI יוצרני על אותן תמונות כדי לייצר תמונות של דוגמן-סינתטי לובש אותם בגדים בסביבות מגוונות — כולל סצנות שנראו כאילו צולמו במדינה של מרוקו, אף שהיו סינתטיות לחלוטין. צוות-האמנות הפנימי של Mango בחר, ערך ומיפה את התמונות הסופיות לפני הפרסום, כדי לשמור על דיוק ייצוג-הבגד עצמו — אתגר שהחברה הגדירה כמרכזי: לשמור על רמת-איכות עריכה זהה לצילום אמיתי, תוך ויתור מוחלט על צילום עם דוגמן אנושי.

H&M ו"תאומות דיגיטליות" (מרץ 2025): תשלום לדוגמניות על הדמות שלהן עצמן

כשמונה חודשים אחר-כך, במרץ 2025, נקטה H&M בגישה שלישית ושונה: השבדית הכריזה על שיתוף-פעולה עם ספקית-AI חיצונית בשם Uncut, ליצירת "תאומות דיגיטליות" (AI Twins) ל-30 דוגמניות אמיתיות וקיימות שכבר עובדות עם החברה — לא דוגמנים סינתטיים חדשים וגם לא תוספת אנונימית, אלא עותק דיגיטלי מבוסס-AI של כל דוגמנית ספציפית, שאותו תוכל הדוגמנית להשתמש בו בעתיד גם עם מותגים אחרים. H&M הצהירה שכל דוגמנית תמשיך להחזיק בזכויות על התאום הדיגיטלי שלה, ותקבל תשלום מוסכם בכל פעם שבה ייעשה בו שימוש בקמפיין — בדומה להפקת-צילום רגילה. פול פלמינג, מזכיר-כללי של איגוד-השחקנים הבריטי Equity, בירך על ההתחייבות לתשלום אך הזהיר שהיא חייבת "להיות מגובה באימוץ נרחב של הגנות-AI בהסכמי-איגוד ובחקיקה שמגנה על זכות-העובדים" — הגנות שלדבריו כמעט ואינן קיימות עדיין. סוכנת-דוגמניות שצוטטה בפרסום מקצועי-הענף הזהירה שדוגמניות פחות-מוכרות, שמתפרנסות בעיקר מעבודת-מסחר-אלקטרוני, עלולות לספוג את הפגיעה החדה ביותר.

אותה ביקורת בדיוק, שלוש פעמים: איום על פרנסה מול אותנטיות

מה שמבליט את שלושת המקרים כגל אחד, ולא כשלושה אירועים נפרדים, הוא שהביקורת שכל מותג ספג הייתה כמעט זהה: חשש מתועד שהטכנולוגיה תפחית את הצורך בהעסקת דוגמניות אנושיות, בעיקר בעבודת-הקטלוג והמסחר-האלקטרוני היומיומית שמעניקה לרוב הדוגמניות את פרנסתן העיקרית — לא בהכרח בצילומי-הדגל היוקרתיים. ליוויס ספגה את הביקורת החדה ביותר משום שהצגתה כ"קידום-גיוון" נראתה, בעיני מבקרים, כמנוגדת ישירות למטרה המוצהרת. Mango נמנעה, לפחות בשלב זה, מלטעון לגיוון, והציגה את המהלך כחדשנות-יצירתית גרידא. H&M ניסתה להקדים את הביקורת בכך שהציעה תשלום ובעלות-על-דמות לדוגמניות עצמן — אך גם שם הזהירו איגודי-עובדים שהעדר-הגנות-חוק רחבות משאיר את רוב הדוגמניות חשופות.

למה זו מגמה חוצה-מותגים, ולא סיפור של רשת-אופנה אחת

אי-אפשר להסביר את הגל הזה על-ידי הצבעה על רשת-אופנה בודדת: לכל אחת משלוש החברות היו שיקולים עסקיים, גישות טכניות ותגובות-ציבור שונות במקצת. מה שמצריך ערך נפרד הוא שתוך כשנתיים ניסו שלוש רשתות-אופנה גלובליות ונפרדות לחלוטין — מדינות-מוצא, שרשראות-אספקה ומעמד-שוק שונים — גרסאות שונות של אותו רעיון-יסוד, וכולן נתקלו באותו קיר-ביקורת בדיוק. הדפוס הזה — יותר משהוא מקרה בודד — הוא הסימן לכך שדוגמניות-AI הפכו לאפשרות-אמיתית שכל מותג-אופנה גדול שוקל כיום, לא רק לניסוי-שיווקי חד-פעמי של חברה אחת.

📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI

פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות

שלושה מותגי-אופנה, שלוש גישות לדוגמניות-AI
מועד-הכרזה
ליוויס — Lalaland.aiמרץ 2023
Mango — "Sunset Dream"יולי 2024
H&M — "תאומות דיגיטליות" (Uncut)מרץ 2025

שאלות נפוצות ❓

מה ההבדל בין 'דוגמנית-AI סינתטית' ל'תאום-דיגיטלי'?

דוגמנית-AI סינתטית, כמו זו שהשתמשה בה Mango, אינה מבוססת על אדם קיים כלל — היא נוצרת כולה על-ידי מודל-AI יוצרני. תאום-דיגיטלי, כמו ה"תאומות" של H&M, הוא עותק-AI של דוגמנית אמיתית וספציפית שכבר עובדת עם המותג, ולפי הצהרת H&M הדוגמנית ממשיכה להחזיק בזכויות עליו ולקבל תשלום כשמשתמשים בו.

האם המותגים הפסיקו להשתמש בדוגמניות אנושיות לגמרי?

לא. בכל שלושת המקרים המותגים הציגו את השימוש ב-AI כתוספת או כפיילוט חלקי, לא כהחלפה מלאה — ליוויס הבהירה זאת במפורש אחרי הביקורת, ו-H&M מיקדה את המהלך בקבוצה מוגבלת של 30 דוגמניות שהסכימו לכך מרצון.

מדוע ליוויס ספגה ביקורת חדה יותר מ-Mango, אף שהמהלכים דומים?

כי ליוויס הציגה את דוגמניות-ה-AI כאמצעי להגברת-גיוון — ומבקרים ראו בכך סתירה: יצירת מראית-עין של גיוון בלי להעסיק בפועל דוגמניות מגוונות יותר. Mango, לעומת זאת, הציגה את הקמפיין שלה כחדשנות-יצירתית טכנולוגית גרידא, בלי לטעון טענת-גיוון.

מה זו "תאום דיגיטלי" של H&M מבחינה טכנית?

לפי הודעת החברה, H&M שיתפה-פעולה עם ספקית-AI חיצונית בשם Uncut כדי לייצר עותק דיגיטלי מבוסס-AI של 30 דוגמניות אמיתיות שכבר עבדו עם המותג, שניתן יהיה להשתמש בו בקמפיינים עתידיים — כאשר לדוגמנית עצמה, לפי H&M, תישאר הבעלות על השימוש בדמותה ותשלום מוסכם על כל שימוש כזה.

האם יש כבר חקיקה שמגנה על דוגמניות מפני שימוש-לא-מורשה בדמותן ב-AI?

לפי איגוד-השחקנים הבריטי Equity, לא במידה מספקת: מזכיר-הכללי של האיגוד בירך על התחייבות-התשלום של H&M אך הדגיש שהיא חייבת עדיין להיות מגובה באימוץ רחב יותר של הגנות-AI בהסכמי-איגוד ובחקיקה — הגנות שלדבריו כמעט אינן קיימות כיום.

שתפו:וואטסאפטלגרם

מצאתם טעות בערך, או שיש לכם מקור שכדאי להוסיף? כתבו לנו