בוסטון דיינמיקס נוסדה ב-1992 בידי מארק רייברט, כחברה שיצאה ממעבדת-הרגליים של MIT, ומטהּ בוולתם שבמסצ'וסטס. במשך שני עשורים הייתה קבלן-מחקר ביטחוני כמעט בלבד, וההכרה הציבורית בה הגיעה דווקא מסרטוני-הדגמה של רובוטים מתהלכים ששוחררו ביוטיוב. הרובוט הארבע-רגלי Spot הוא המוצר המסחרי הראשון שלה, ונמכר מ-2019; לצדו מפתחת החברה גם את Stretch, זרוע ניידת לפריקת מכולות, ואת Handle. המעבר הזה — מקבלן-מחקר ביטחוני לספקית מוצרים — הוא השינוי העסקי המשמעותי ביותר בתולדותיה, והוא הגיע רק אחרי כמעט שלושה עשורי פעילות. נכון ל-2026 מעסיקה החברה כאלף עובדים.
הבעלות על החברה עברה שלוש פעמים בתוך פחות מעשור. גוגל רכשה אותה ב-2013, מכרה אותה ל-SoftBank היפנית ביוני 2017, ובדצמבר 2020 הסכימה יונדאי הקוריאנית לרכוש 80% ממניותיה תמורת כ-880 מיליון דולר — עסקה שהושלמה ביוני 2021. SoftBank נותרה עם כ-20% דרך חברה קשורה. הבעלות המשתנה מסבירה חלק מהסיפור העסקי: חברה שנשענה שנים על מימון מחקרי נדרשה, תחת כל בעלים חדש, להצדיק את עצמה כעסק.
באוקטובר 2024 הודיעה החברה על שיתוף-פעולה מחקרי עם Toyota Research Institute לפיתוח "מודלי-התנהגות גדולים" — הניסיון להחליף בקרה מתוכנתת-ידנית בהתנהגות שנלמדת מנתונים, באותו האופן שבו מודלי-שפה נלמדים מטקסט.
כאן נדרשת הבחנה שקל לפספס: הרובוטים של בוסטון דיינמיקס מתועדים בעיקר דרך סרטוני-הדגמה, ואלה אינם עדות ליכולת עצמאית בשטח. הדגם ההידראולי של Atlas הוצא משימוש באפריל 2024 והוחלף בגרסה חשמלית לחלוטין; גרסת-המוצר שלו מיועדת לפסי-הייצור של יונדאי, אבל נכון ל-2026 היא עדיין לא נפרסה במפעל, וההשקה המתוכננת היא ל-2028. בתערוכת CES של ינואר 2026 הודגם Atlas בשליטה מרחוק של מפעיל אנושי, אף שגרסת-המוצר אמורה בסופו של דבר לפעול אוטונומית. גם אימון הרובוט עצמו נשען במידה רבה על הדגמות אנושיות שמוקלטות ומועברות למודל. הפער בין ההדגמה לבין העבודה היומיומית הוא המאפיין המרכזי של התחום כולו, לא של החברה הזו בלבד.