Corsight AI — זיהוי-פנים ישראלי גם בחושך ובזוויות קשות, מבית Cortica

כשההנחות הבסיסיות של זיהוי-פנים נשברות

מערכות זיהוי-פנים מסחריות מניחות בדרך-כלל תנאים סבירים: פנים מול המצלמה, תאורה מספקת, מרחק קצר. Corsight, שנוסדה ב-2019 כחברת-בת של Cortica, כיוונה במפורש למקרים שבהם ההנחות האלה נשברות — מצלמת-רחוב בזווית גבוהה, תאורה חלשה, אדם בתנועה, כיסוי-פנים חלקי או תמונת-ייחוס ישנה. לפי הודעה רשמית של Corsight AI עצמה (PR Newswire, מרץ 2022), החברה הוקמה כחברת-בת של קבוצת Cortica והיא תוצר של תוכנית מחקר-ופיתוח פנימית שהושקעו בה כ-70 מיליון דולר לאורך כ-13 שנים. בגיוס-ההון החיצוני הראשון שלה, באפריל 2020, גייסה Corsight 5 מיליון דולר בהובלת קרן AWZ Ventures הקנדית.

לקוחות ופריסה מתועדת

החברה מוכרת בעיקר למגזר הביטחוני והציבורי, ומדווחת על פריסה בשדות-תעופה, בתחבורה, במתקנים קריטיים ובקמעונאות. שני מקרים מתועדים באופן עצמאי: משטרת אדמונטון שבקנדה, שאימצה את הטכנולוגיה בקישור למצלמות-גוף — הכוח המשטרתי הראשון בקנדה שעשה כן — וכן שימוש בכוחות-משטרה בבריטניה, שדווח בהרחבה ב-2025 וב-2026.

המחלוקת הציבורית

Corsight היא מהחברות שסביבן התנהל הוויכוח הציבורי החריף ביותר על זיהוי-פנים. ארגוני זכויות-אדם ועיתונות חוקרת פרסמו ביקורת מפורטת על פריסת הטכנולוגיה בידי גופי-אכיפה, בטענה שהיא מאפשרת מעקב אחר אנשים שלא נחשדו בדבר ושהיא נוטה לשגות יותר על אוכלוסיות מסוימות. החברה עצמה, לעומת זאת, מציגה את עצמה כמי שמקדמת סטנדרטים אתיים בתחום.

סף-הביטחון: למה 'דיוק' הוא לא מספר אחד

סוגיה טכנית שחוזרת בכל הדיון הציבורי היא סף-הביטחון: המערכת מחזירה ציון-דמיון, לא תשובה של כן או לא, ומי שמפעיל אותה בוחר היכן לחתוך. סף נמוך מגדיל את שיעור הזיהויים השגויים, וסף גבוה מפספס זיהויים אמיתיים. מכיוון שההחלטה הזו נעשית אצל הלקוח ולא אצל היצרן, קשה מאוד לדבר על 'דיוק' של המוצר כמספר יחיד — וזו גם הסיבה שהקטגוריה כולה נמצאת בתנועה רגולטורית, מחוק-הבינה-המלאכותית של האיחוד האירופי ועד איסורים מוניציפליים בארצות-הברית.