דלג לתוכן

דוד הראל (David Harel)

היסטוריה ואנשי מפתח

הגדרה

דוד הראל הוא מדען מחשב ישראלי-בריטי, פרופסור במכון ויצמן למדע ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים — ממציא שפת הסטייטצ'ארטס (statecharts), שהפכה לחלק מתקן UML.

מי הוא דוד הראל

הראל נולד ב-12 באפריל 1950 בלונדון, ועלה לישראל עם משפחתו בגיל 7; מחזיק באזרחות ישראלית ובריטית כאחד. השלים תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן (1974), תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב (1976) בהנחיית אמיר פנואלי, ודוקטורט ב-MIT (1978) בנושא לוגיקה דינמית, בהנחיית ווהן פראט. לאחר הדוקטורט שהה שנתיים כפוסט-דוקטורט במרכז המחקר של IBM.

הסטייטצ'ארטס: שפה לתיאור מערכות ריאקטיביות

בשנות ה-80 פיתח הראל את שפת הסטייטצ'ארטס (statecharts) — שפה גרפית לתיאור ותכנות של מערכות ריאקטיביות, מערכות שמגיבות ברצף לאירועי חוץ, כמו מערכות בקרה ותוכנת מכשירים. סטייטצ'ארט מתאר מערכת כאוסף של "מצבים" (states) ושל "אירועים" שמעבירים אותה ממצב למצב — ייצוג חזותי של התנהגות מורכבת. ב-1983 היה הראל ממייסדי חברת Add-Cad, שפיתחה על בסיס הרעיון את שפת המפרט הגרפית Statemate; החברה שולבה ב-1987 בחברת I-Logix האמריקאית. בשנות ה-90 אומצו הסטייטצ'ארטס כחלק מתקן השפה המאוחדת למידול (UML), בפרק דיאגרמות המצבים שלו.

קריירה במכון ויצמן ובתעשייה

הראל הצטרף לסגל מכון ויצמן למדע ב-1980, ומחזיק בקתדרה לפרופסורה על שם וויליאם סוסמן. בין 1989 ל-1995 עמד בראש המחלקה למתמטיקה שימושית ומדעי המחשב של המכון, ובין 1998 ל-2005 כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי המחשב. מסוף שנות ה-90 פיתח, יחד עם ורנר דאם, שפה שנייה לתיאור מערכות ריאקטיביות מבוססת תרחישים, Live Sequence Charts. I-Logix, החברה שמסחרה את הסטייטצ'ארטס, נרכשה ב-2006 על ידי Telelogic, שנרכשה שנה אחר כך על ידי IBM.

תחומי מחקר נוספים וביולוגיה חישובית

מעבר לסטייטצ'ארטס, תרם הראל מחקר יסוד בלוגיקה דינמית, בחישוביות, בתורת מסדי הנתונים ובפריסת גרפים. הוא עוסק גם במידול מערכות ביולוגיות, וקורא לבנות מודל מחשב מלא של התולעת Caenorhabditis elegans — האורגניזם הרב-תאי הראשון שהגנום שלו רוצף במלואו. חיבר גם את ספרי העיון "Algorithmics: The Spirit of Computing" (1987), שזכה לפרסים, ו-"Computers Ltd.: What They Really Can't Do" (2000), על גבולות היכולת של מחשבים.

פרסים ותפקיד ציבורי

הראל זכה בפרס ישראל למדעי המחשב (2004), בפרס ACM למערכת תוכנה (2007) על מערכת Statemate, בפרס סטיבנס לשיטות פיתוח תוכנה (1996), בפרס א.מ.ת (2010), ובפרס Harlan D. Mills (2023). הוא עמית-ACM (מ-1994), עמית-IEEE (1995), ומ-2020 עמית החברה המלכותית הבריטית (FRS). מ-2021 מכהן הראל כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים — תפקיד ציבורי בכיר, בנוסף להמשך מחקרו האקדמי במכון ויצמן.

📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI

פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות

שאלות נפוצות ❓

מה הן סטייטצ'ארטס ולמה הן חשובות?

שפה גרפית שהראל פיתח בשנות ה-80 לתיאור מערכות ריאקטיביות — מערכות שמגיבות ברצף לאירועים חיצוניים, כמו בקרי מכשירים ומערכות תקשורת. השפה אומצה בשנות ה-90 כחלק מתקן UML, בפרק דיאגרמות המצבים שלו.

מה הקשר בין הראל לחברת I-Logix ול-IBM?

ב-1983 היה הראל ממייסדי חברת Add-Cad, שפיתחה את שפת המפרט Statemate על בסיס הסטייטצ'ארטס; החברה שולבה ב-1987 ב-I-Logix. I-Logix נרכשה ב-2006 על ידי Telelogic, שנרכשה בתורה על ידי IBM.

באיזה תפקיד ציבורי הראל מכהן היום?

מ-2021 מכהן דוד הראל כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בנוסף להמשך תפקידו כפרופסור במכון ויצמן למדע.

מה הקשר בין הראל לביולוגיה חישובית?

הראל עוסק גם במידול מערכות ביולוגיות, וקורא לבנות מודל מחשב מלא של התולעת Caenorhabditis elegans — האורגניזם הרב-תאי הראשון שהגנום שלו רוצף במלואו.

שתפו:וואטסאפטלגרם

מצאתם טעות בערך, או שיש לכם מקור שכדאי להוסיף? כתבו לנו