דון נורמן נולד ב-25 בדצמבר 1935. הוא קיבל תואר ראשון בהנדסת-חשמל מ-MIT (1957), ותואר שני בהנדסת-חשמל ודוקטורט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה. עבד כעמית-בתר-דוקטורט במרכז למחקר-קוגניטיבי של אוניברסיטת הרווארד, ולימים היה יו"ר-מייסד של המחלקה למדעי-הקוגניציה באוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו. שימש גם כחוקר בוועדת-החקירה של תאונת-הכור הגרעיני "Three Mile Island" ב-1979 — חוויה מעצבת שהראתה איך ממשקי-בקרה גרועים תורמים לטעויות-אנוש קטסטרופליות.
ב-1988 פרסם נורמן את ספרו המפורסם ביותר, שיצא במקור בשם "The Psychology of Everyday Things" ושונה זמן קצר לאחר מכן ל"The Design of Everyday Things" ("עיצוב הדברים היומיומיים") — ספר-יסוד שנקרא הרבה מעבר לעולם האקדמי, וטען שכשאנשים מתקשים להשתמש בחפצים יומיומיים (דלתות, ברזים, כיריים), האשם הוא בדרך-כלל בעיצוב הגרוע, לא ב"טיפשות" המשתמש. הספר הציג מושגים כמו "מזמינות" (Affordances) ו"מסמנים" (Signifiers) שנותרו אוצר-מילים סטנדרטי בתחום העיצוב וחוויית-המשתמש עד היום. מהדורה מורחבת ומעודכנת יצאה ב-2013.
ב-1993 הצטרף נורמן לאפל בתפקיד "Apple Fellow", תחת התואר "User Experience Architect" — לפי הידוע, השימוש התיעודי הראשון בצירוף "חוויית משתמש" (User Experience) בתואר-תפקיד רשמי, ותרומה מרכזית להפיכתו למונח הסטנדרטי לתיאור מכלול-החוויה של אדם באינטראקציה עם מוצר או חברה (מושג רחב יותר מ"ממשק" או "שמישות" בלבד). לאחר מכן עבד גם ב-Hewlett-Packard.
ב-1998, יחד עם ג'ייקוב נילסן, ייסד נורמן את Nielsen Norman Group — חברת-מחקר-וייעוץ בתחום חוויית-המשתמש, שהפכה לאחת הסמכויות המצוטטות ביותר בתחום השמישות המעשי. נורמן ממשיך לכתוב, להרצות ולייעץ בנושא "עיצוב ממוקד-אדם", כולל ייסוד Design Lab באוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, ובשנים האחרונות גם קידום רעיונות על האחריות החברתית וההומניטרית הרחבה יותר של תחום העיצוב.