רקע והשכלה
גידו ואן רוסום נולד ב-31 בינואר 1956 בהאג שבהולנד. בנעוריו זכה במדליית-ארד באולימפיאדת-המתמטיקה הבינלאומית 1974, וב-1982 קיבל תואר שני במתמטיקה ובמדעי-המחשב מאוניברסיטת אמסטרדם. עבד לאחר מכן במכון ההולנדי הלאומי למחקר במתמטיקה ומדעי-המחשב (CWI), שם תרם בין השאר שגרת glob() לגרסת-Unix הידועה בשם BSD (1986), וסייע בפיתוח שפת-התכנות ABC — שפה שממנה שאב חלק ניכר מהשראתו כשיצר בהמשך את פייתון.
דצמבר 1989: לידתה של פייתון
בדצמבר 1989, בזמן חופשת-חג-המולד, החל ואן רוסום לכתוב את פייתון כפרויקט-תחביב אישי ב-CWI — חיפוש אחר שפת-המשך לשפת ABC, עם גמישות רבה יותר וגישה נוחה יותר למערכת-ההפעלה. את השם "פייתון" בחר על-שם תוכנית-הקומדיה הבריטית "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", לא על שם הנחש. הגרסה הציבורית הראשונה, פייתון 0.9.0, יצאה ב-1991. פרטים נוספים על עיצוב השפה עצמה ועל התפתחותה מובאים בערך פייתון, ואינם נשנים כאן.
רודן שפוי לכל החיים, ופרישתו ב-2018
לאורך רוב שנות-קיומה של פייתון ניהל ואן רוסום את הפרויקט בתפקיד לא-רשמי שכונה בבדיחת-הדעת "רודן שפוי לכל החיים" (Benevolent Dictator For Life, BDFL) — הסמכות הסופית להכריע במחלוקות-עיצוב. ב-12 ביולי 2018 הודיע שהוא פורש מהתפקיד, בעקבות ויכוח סוער בקהילת-המפתחים סביב PEP 572, הצעה שהוא עצמו תמך בה להוספת "אופרטור-הליבתא" (walrus operator, :=). הוא כתב שאינו רוצה עוד "להיאבק כל כך קשה על החלטה ולגלות שכל כך הרבה אנשים מתעבים אותה". בעקבות הפרישה אימצה הקהילה מודל-ניהול חדש: מועצה נבחרת (Steering Council).
קריירה מחוץ לפייתון
מלבד עבודתו על פייתון, כיהן ואן רוסום כמהנדס בגוגל בין 2005 ל-2012, שם פיתח בין השאר את מערכת-סקירת-הקוד Mondrian, ולאחר מכן עבד כמהנדס בדרופבוקס (2013–2019). בנובמבר 2020 הצטרף למיקרוסופט כמהנדס-מחשוב מצטיין, תחילה בחטיבת-המפתחים של החברה ולאחר מכן במשרד-הטכנולוגיה-הראשי שלה. הוא נותר חבר במועצה-הנבחרת של פייתון גם לאחר פרישתו מתפקיד ה-BDFL, עד 2019.
מורשתו
פייתון, שוואן רוסום יזם כפרויקט-תחביב אישי, הפכה עם השנים לאחת משפות-התכנות הנפוצות והנלמדות ביותר בעולם, ולשפת-הממשק המרכזית של רוב ספריות-הלמידה-העמוקה הגדולות כמו TensorFlow ו-PyTorch. תרומתו של ואן רוסום אינה רק בקוד עצמו, אלא גם בדגם-הניהול שהנהיג במשך כמעט שלושה עשורים, ובפרישה המכוונת ממנו — צעד שמצוטט עד היום כדוגמה לאיך פרויקט-קוד-פתוח גדול יכול לעבור ממנהיג יחיד למבנה-ממשל קולקטיבי מבלי להתפרק. ב-2018 נבחר לעמית (Fellow) של מוזיאון-ההיסטוריה-של-המחשוב (Computer History Museum), וב-2023 זכה בפרס C&C של חברת NEC היפנית על פיתוח שפת פייתון.