איך שירות-VPN הופך גם לרשת-פרוקסי
ברוב שירותי-ה-VPN המקובלים, כל תעבורת-הגלישה של המשתמש עוברת דרך שרתים מרכזיים שמפעילה החברה עצמה. הולה בחרה במודל שונה לגמרי: טכנולוגיית עמית-לעמית (P2P), שבה כל משתמש-הולה חינמי הופך בעצמו לנקודת-מעבר (exit node) שדרכה עוברת תעבורת-גלישה של משתמשים אחרים באותה רשת. כך, במקום להשקיע בתשתית-שרתים יקרה משלה, בנתה הולה בפועל רשת-פרוקסי ענקית מתוך מיליוני מחשבים ומכשירים ניידים ביתיים, בלי לשלם עליהם ישירות.
הביקורת: מי באמת "משלם" על השירות החינמי
המודל הזה עורר ביקורת-פרטיות משמעותית: משתמשים רבים לא היו מודעים במלואם לכך שהמחשב או הטלפון שלהם משמש בפועל כתחנת-מעבר לתעבורה של אנשים זרים לגמרי. חוקרי-אבטחה הצביעו על סיכון תיאורטי שפעילות בלתי-חוקית של משתמש אחר תיראה כאילו יצאה מכתובת-ה-IP הביתית של בעל-החיבור עצמו. ב-2015 חשף מחקר-אבטחה עצמאי, באתר-מחאה בשם Adios Hola, פגיעויות-אבטחה חמורות בתוסף-הדפדפן של החברה, שהובילו את גוגל להסיר אותו זמנית מחנות-התוספים של Chrome.
2014: הולדת Luminati כזרוע-מסחור
ב-2014 הקימו וילנסקי ושריבמן, מתוך אותה תשתית-רשת עצמה, עסק נפרד בשם Luminati Networks: שירות-פרוקסי בתשלום שמכר ללקוחות עסקיים גישה לאותה רשת-כתובות-IP ביתיות שנבנתה מתוך משתמשי-הולה, אך הפעם למטרות עסקיות כמו איסוף-מידע מהאינטרנט בקנה-מידה גדול, ולא כשירות-פרטיות חינמי לצרכן הבודד.
2017: ההפרדה המלאה
ב-2017 הופרדה Luminati Networks באופן מלא מהולה, ורוב-מניותיה נמכר לקרן ההשקעות הבריטית EMK Capital — עסקה שדווחה בתחילה בכ-200 מיליון דולר. מאותו רגע הפכו שני העסקים לגופים נפרדים לחלוטין מבחינה משפטית וניהולית, אף שהמשיכו לחלוק את אותם מייסדים ואת אותם שורשים טכנולוגיים. ב-2021 שינתה Luminati את שמה ל-Bright Data.
הולה היום: עדיין שירות-צרכן חינמי
בזמן ש-Bright Data התפתחה לספקית-תשתית-נתונים מסחרית בקנה-מידה עולמי, הולה עצמה נותרה שירות-VPN חינמי המיועד בעיקר לעקיפת חסימות-גאוגרפיות של שירותי-סטרימינג ואתרים, וממשיכה לפעול תחת אותו מודל-P2P המקורי מאז הקמתה — כך ששני המותגים, אף שהם חולקים היסטוריה משותפת, פונים כיום לקהלי-יעד שונים לגמרי.