רקע והשכלה
קרל פירסון נולד ב-27 במרץ 1857 באיזלינגטון שבלונדון, ולמד מתמטיקה בקינגס קולג' שבקיימברידג', שם סיים ב-1879 כ"סרן שלישי" (Third Wrangler) במבחני-המתמטיקה היוקרתיים של האוניברסיטה — דירוג שמעיד על הישג בולט. בהמשך למד גם באוניברסיטאות היידלברג וברלין בגרמניה. ב-1884 מונה לקתדרת גולדסמיד למתמטיקה שימושית ומכניקה (Goldsmid Chair of Applied Mathematics and Mechanics) ב-University College London (UCL), ומ-1891 שימש גם פרופסור לגאומטריה בקולג' גרשם בלונדון.
1901: הקו והמישור הקרובים ביותר לענן נקודות
ב-1901 פרסם פירסון, בכתב-העת Philosophical Magazine, את המאמר "On Lines and Planes of Closest Fit to Systems of Points in Space" — מאמר שהניח את הבסיס הגיאומטרי לשיטה המוכרת כיום כניתוח-רכיבים-עיקריים (Principal Component Analysis, PCA). פירסון ניסח את הבעיה כשאלה גיאומטרית טהורה: איזה קו, ואחר-כך מישור, הוא ה"קרוב ביותר" לענן שלם של נקודות בחלל, במובן שממזער את סכום-המרחקים בין הנקודות לבינו. את הניסוח הסטטיסטי הפורמלי ואת השם "רכיבים עיקריים" עצמו טבע רק ב-1933 הסטטיסטיקאי האמריקאי הרולד הוטלינג, באופן עצמאי מפירסון.
מייסד הסטטיסטיקה המתמטית המודרנית
מעבר לעבודתו על צמצום-ממדים, פירסון נחשב למייסד המרכזי של תחום הסטטיסטיקה המתמטית: פיתח את מבחן חי-בריבוע (chi-squared test) ואת מקדם-המתאם הנושא את שמו (Pearson correlation coefficient). ב-1901 הקים, יחד עם וולטר וֶלדון ופרנסיס גולטון, את כתב-העת Biometrika, שעודנו יוצא-לאור עד היום, ובסדרת-מאמרים בת 18 חלקים בשם "Mathematical Contributions to the Theory of Evolution" ביסס את תחום הביומטריקה — יישום שיטות סטטיסטיות לחקר התכונות התורשתיות. ב-1911 הקים ב-UCL את מחלקת-הסטטיסטיקה האוניברסיטאית הראשונה בעולם, ועמד בראשה עד פרישתו ב-1933.
קתדרת גולטון ומורשתו המוסדית
ב-1911 מונה פירסון גם לקתדרת גולטון לאאוגניקה (Galton Chair of Eugenics) באוניברסיטת לונדון, על-שם פרנסיס גולטון — מדריכו וידידו, אשר מימן את הקתדרה בצוואתו. פירסון החזיק בשני התפקידים, ראש-מחלקת-הסטטיסטיקה וקתדרת-האאוגניקה, במקביל עד פרישתו ב-1933, ונפטר ב-27 באפריל 1936 בקולדהרבור שבסארי, בגיל 79.
מחלוקת: תפקידו בתנועת האאוגניקה
פירסון היה ממנהיגי תנועת-האאוגניקה הבריטית, וכתב שמטרתו לשמור על "שלמות מאורגנת" של החברה על-ידי הבטחה שמספריה יתחדשו בעיקר מ"הגזעים הטובים יותר" — עמדות שנחשבות כיום פסולות מבחינה מדעית ומוסרית. ביוני 2020 הודיעה UCL כי היא מסירה את שמו מבניינים ומרחבים באוניברסיטה, לצד שמות חוקרים בריטים נוספים מאותה תקופה, בשל הזיקה בין עבודתם לתנועת-האאוגניקה. מורשתו המדעית בתחום הסטטיסטיקה נותרת יסודית, גם כשהיא נדונה היום לצד הפרק השנוי-במחלוקת הזה בקריירתו.