נקסט סיליקון הוקמה באוגוסט 2017 על ידי אלעד רז, המכהן כמנכ"ל, יחד עם אייל נגר ואילן טיירי. מטה החברה בגבעתיים, ולה סניפים בחיפה, בסרביה, בציריך ובמינסוטה; באוקטובר 2024 העסיקה כ-300 עובדים.
הגישה הטכנולוגית שלה שונה מזו של מאיצי הבינה המלאכותית המוכרים. במעבד רגיל המבנה הפנימי קבוע מרגע הייצור, והתוכנה היא זו שמותאמת אליו — לעיתים בעבודת אופטימיזציה ידנית ארוכה. נקסט סיליקון הפכה את היחס: היא בנתה ארכיטקטורה שבה השבב מודד בזמן-ריצה אילו חלקים בקוד רצים בפועל ובאיזו תדירות, ומשנה בהתאם את אופן החיבור בין יחידות-החישוב שבתוכו, כך שהמסלולים החמים מקבלים יותר משאבים. היעד המוצהר הוא להריץ קוד קיים מהר יותר בלי לכתוב אותו מחדש ובלי לקמפל אותו מחדש — נקודת-כאב אמיתית בעולם החישוב המדעי, שבו תוכנות רבות נכתבו לפני עשורים ואיש אינו ממהר לגעת בהן.
השבב הראשון, Maverick-1, הוכרז ב-2022, והדור השני, Maverick-2, באוקטובר 2024; הוא מיוצר עבור החברה על ידי TSMC הטאיוואנית בתהליך של 5 ננומטר. שוק-היעד המרכזי הוא חישוב-על (HPC) — מרכזי-מחקר, מעבדות לאומיות וארגונים שמריצים סימולציות מדעיות כבדות — לצד עומסי בינה מלאכותית.
מבחינה עסקית, עד אוקטובר 2024 גייסה החברה 303 מיליון דולר, כשהסבב האחרון נעשה לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר, ולפי דיווח כלכליסט מאותו חודש רשמה מכירות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. נכון ל-2026 היא מהחברות הישראליות הבודדות שמנסות להתחרות ישירות באנבידיה ובאינטל בליבת המעבד עצמו, ולא רק ברכיבים שסביבו.
ההימור של החברה הוא שגמישות בזמן-ריצה תשתלם יותר מהתמחות נוקשה. זו טענה שנויה במחלוקת בתעשייה, שכן מאיצים ייעודיים משיגים ביצועים גבוהים בדיוק משום שהם מוותרים על גמישות. התשובה לשאלה הזו תוכרע בשוק ולא במעבדה, ובינתיים היא הופכת את נקסט סיליקון למקרה מעניין במיוחד לצפייה.