OpenCV — ספריית ראייה-ממוחשבת; הפעילה את ראיית-הרכב סטנלי, זוכה DARPA

יסודות בינה מלאכותית

הגדרה

OpenCV (Open Source Computer Vision Library) היא ספריית-תוכנה בקוד-פתוח לראייה ממוחשבת, שפותחה במקור באינטל ב-1999, ומספקת כלים מוכנים לעיבוד-תמונה, זיהוי-עצמים ועוד.

OpenCV (ראשי-תיבות של Open Source Computer Vision Library) היא ספריית-תוכנה בקוד-פתוח, שפותחה במקור בחברת אינטל בשנת 1999 ביוזמת החוקר גארי בראדסקי, במטרה לספק לקהילת המחקר בראייה-ממוחשבת כלים מוכנים, מהירים ואמינים, במקום שכל צוות-מחקר יכתוב מחדש אלגוריתמי-בסיס משלו מאפס בכל פעם מחדש. הגרסה הראשונה יצאה לאור בשנת 2000, וכיום הספרייה כוללת מאות רבות של פונקציות מוכנות לעיבוד-תמונה, זיהוי-עצמים, מעקב-תנועה, כיול-מצלמות וניתוח-וידאו — כמעט כל בלוק-בנייה בסיסי שנדרש בפועל ליישום ראייה-ממוחשבת כלשהו, מהפשוט ביותר ועד המורכב.

בשנת 2005 נעשתה OpenCV לחלק מרכיב-הראייה של הרכב האוטונומי "סטנלי", שזכה בתחרות DARPA Grand Challenge היוקרתית לרכבים אוטונומיים — הפעם הראשונה שהספרייה קיבלה חשיפה רחבה ומשמעותית מחוץ לקהילת המחקר הצרה שהכירה אותה קודם לכן בלבד. בהמשך, בין 2008 ל-2013 בערך, המשיך הפיתוח בתמיכת מעבדת הרובוטיקה Willow Garage, בהובלת אותו גארי בראדסקי, לצד ואדים פיסרייבסקי, שניהל לצדו את צוות-הפיתוח שהמשיך לפעול במקביל גם מתוך אינטל עצמה באותה תקופה, לפני שהאחריות עברה בהדרגה לקהילה הרחבה יותר.

OpenCV כתובה בעיקרה בשפת C++ לצורך ביצועים גבוהים ככל האפשר, אך מספקת ממשקים רשמיים לשפות תכנות נפוצות נוספות כמו Python, Java ו-Kotlin, מה שהופך אותה לנגישה גם למפתחים שאינם כותבים C++ ישירות בעבודתם השוטפת. עד גרסה 4.4 הופצה תחת רישיון BSD מתירני; מגרסה 4.5, שיצאה בשנת 2020, עברה לרישיון Apache 2 — שינוי שנועד להתאים טוב יותר לשיקולי-קניין-רוחני ולעולם התעשייתי-מסחרי, שהתפתח משמעותית מזה שהתקיים כשהספרייה נוסדה, כמעט עשרים שנה קודם לכן.

כיום OpenCV מתוחזקת על-ידי קהילת קוד-פתוח רחבה ופעילה מאוד, בליווי הארגון הלא-מסחרי OpenCV.org, ונחשבת לאחת הספריות הנפוצות והמוכרות ביותר בעולם כולו לפיתוח יישומי ראייה-ממוחשבת מכל סוג ומכל היקף. היא משמשת הן ליישומים קלאסיים כמו זיהוי-פנים ומעקב-תנועה, והן כתשתית-עזר חיונית — עיבוד-תמונה מקדים, טעינת-נתונים ועיבודן — סביב מודלים מבוססי-למידה-עמוקה מודרניים יותר כמו YOLO ו-ResNet, גם אם היא עצמה, להבדיל מהם לחלוטין, אינה ספריית-למידה-עמוקה בעצמה כלל, אלא כלי-עזר כללי, יציב וגמיש סביבן.