סטיבן פינקר (Steven Pinker)

היסטוריה ואנשי מפתח

הגדרה

סטיבן פינקר הוא בלשן ומדען-קוגניציה אמריקאי-קנדי, שניסוחו מ-1994 לפרדוקס מורבק — "הבעיות הקשות הן הקלות, והקלות הן הקשות" — הוא מהניסוחים המצוטטים ביותר שלו.

רקע והשכלה

סטיבן פינקר נולד ב-18 בספטמבר 1954 במונטריאול שבקנדה. קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת מקגיל ב-1976, ודוקטורט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרווארד ב-1979, בהנחיית סטיבן קוסלין; עבודת-הדוקטורט שלו עסקה בייצוג ובמניפולציה של מרחב תלת-ממדי בדימויים מנטליים — נושא שכבר אז חפף לשאלות מרכזיות בחקר הראייה הממוחשבת ועיבוד-המידע החישובי.

קריירה אקדמית

פינקר לימד במחלקה למדעי-המוח והקוגניציה של MIT בין 1982 ל-2003, ושם ניהל את מרכז-מדעי-הקוגניציה (1985–1994) ולאחר מכן את מרכז-מדעי-המוח-הקוגניטיביים (1994–1999). מ-2003 הוא מלמד באוניברסיטת הרווארד, כיום כפרופסור למשפחת ג'ונסטון לפסיכולוגיה, ושימש גם באוניברסיטת סטנפורד ובניו קולג' הומאניטיז בלונדון. תחומי-המחקר שלו הם פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולינגוויסטיקה ופסיכולוגיה אבולוציונית — כל השלושה עוסקים בשאלה איך מוח ביולוגי מעבד ורוכש מידע, שאלה שחוצה ישירות למחקר הבינה-המלאכותית. ב-1993 קיבל את פרס Troland Research Award מהאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, וב-2016 נבחר כחבר באקדמיה עצמה.

"אינסטינקט השפה" ופרדוקס מורבק

בספרו "אינסטינקט השפה" (The Language Instinct, 1994, הוצאת William Morrow) כתב פינקר שהלקח המרכזי משלושים וחמש שנות מחקר בבינה מלאכותית הוא שהבעיות הקשות הן הקלות, והבעיות הקלות הן הקשות — ניסוח שהפך לאחת הצורות המצוטטות ביותר של פרדוקס מורבק, התצפית שמשימות הקלות לבני-אדם (ראייה, הליכה, אחיזה) קשות דווקא למכונה. לפי הערך על הפרדוקס בוויקיפדיה, הציטוט מופיע בעמוד 190 במהדורת 2007 של הספר (Perennial Modern Classics, הוצאת Harper).

הוויכוח עם הקונקציוניזם

ב-1988 פרסם פינקר, יחד עם הבלשן אלן פרינס, ביקורת מפורסמת על מודל קונקציוניסטי — מבוסס רשת-נוירונים — לרכישת נטיית-העבר בפעלים באנגלית. פינקר טען לטובת מודל "דו-מנגנוני": שילוב של זכירה אסוציאטיבית של מילים לצד שימוש בכללים דקדוקיים, לא רשת-למידה גרידא — עמדה שהרחיב מאוחר יותר בספרו Words and Rules (1999), ושנחשבת מאז לאחת התרומות המוקדמות לוויכוח בין גישות סמליות-מבוססות-כללים לגישות קונקציוניסטיות-מבוססות-רשת בקוגניציה ובבינה מלאכותית.

"איך השכל עובד" ותורת-השכל החישובית

בספרו "איך השכל עובד" (How the Mind Works, 1997) יישם פינקר את התאוריה החישובית של השכל (computational theory of mind) ופסיכולוגיה אבולוציונית להסבר תהליכי-חשיבה — מסגרת שרואה במוח מערכת עיבוד-מידע שעוצבה באבולוציה, קרובה ברוחה להנחות-היסוד שעליהן נשען חלק ממחקר הבינה-המלאכותית הסימבולית, ומתכתבת ישירות עם הוויכוח שבו עסק גם המאמר מ-1988 עם פרינס.

שאלות נפוצות ❓

מה ניסח סטיבן פינקר על פרדוקס מורבק?

בספרו "אינסטינקט השפה" (1994) כתב שהלקח המרכזי משלושים וחמש שנות מחקר-AI הוא שהבעיות הקשות הן הקלות, והקלות הן הקשות — אחד הניסוחים המצוטטים ביותר של פרדוקס מורבק.

מה למד ואיפה לימד פינקר?

קיבל דוקטורט בפסיכולוגיה מהרווארד ב-1979, לימד ב-MIT בין 1982 ל-2003, ומ-2003 מלמד בהרווארד כפרופסור לפסיכולוגיה.

מה הייתה תרומתו לוויכוח הקונקציוניסטי?

ב-1988 פרסם עם אלן פרינס ביקורת על מודל קונקציוניסטי לרכישת נטיית-העבר בשפה, וטען לטובת מודל "דו-מנגנוני" — עמדה שהרחיב בספרו Words and Rules (1999).

אילו ספרים מרכזיים אחרים כתב פינקר בתחום?

"איך השכל עובד" (1997), שיישם את התאוריה החישובית של השכל ופסיכולוגיה אבולוציונית להסבר תהליכי-חשיבה.