Torq נוסדה ב-2020 על ידי עופר סמדרי, המכהן כמנכ"ל, ולאוניד בלקינד, המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות.
היא פועלת בלב מרכז הבקרה של ארגון — מה שמכונה SOC, מרכז תפעול אבטחה. הבעיה המוכרת שם היא נפח: אנליסטים מקבלים אלפי התראות ביום, שרובן המכריע שגויות, וכל אחת מהן דורשת אותם צעדי-בירור חוזרים — לבדוק מיהו המשתמש, אם המחשב מעודכן, אם הכתובת מוכרת כזדונית. התוצאה היא שחיקה, זמני-תגובה ארוכים, ולעיתים החמצה של ההתראה האחת שכן הייתה אמיתית. הדור הקודם של כלי האוטומציה, שכונה SOAR, ניסה לפתור זאת באמצעות "ספרי-נהלים" שנכתבו מראש, אך אלה היו נוקשים: כל תרחיש שלא נצפה מראש נפל חזרה לידיים אנושיות, והתחזוקה שלהם הפכה בעצמה לעבודה.
הגישה של Torq מחליפה את ספר-הנהלים בסוכני בינה מלאכותית שמבצעים בעצמם את שלב הסינון והחקירה — מחליטים אילו בדיקות לערוך, מריצים אותן, ומעבירים לאדם רק את מה שמצריך שיקול-דעת אמיתי. הפלטפורמה, שהחברה מכנה HyperSOC, היא אחת הדוגמאות המובהקות למעבר מאוטומציה מבוססת-כללים לאוטומציה מבוססת-סוכנים בעולם הסייבר, ולוויכוח הנלווה: כמה סמכות פעולה אפשר לתת למערכת אוטונומית בסביבה שבה טעות עולה ביוקר.
מבחינה עסקית, החברה גייסה 70 מיליון דולר ב-2024, ובינואר 2026 דיווח כלכליסט על סבב D של 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. במקביל ביצעה שתי רכישות ישראליות: Revrod בלמעלה מ-20 מיליון דולר באפריל 2025, ו-Jit בכ-70 מיליון דולר במאי 2026.
בהקשר רחב יותר, Torq היא דוגמה מובהקת לחברות שבהן הבינה המלאכותית אינה תוספת למוצר אלא הדבר שמחליף את הרכיב המרכזי בו. אם הדור הקודם מכר מנוע שמריץ נהלים שאדם כתב, הדור הזה מוכר מערכת שמחליטה בעצמה אילו צעדים לנקוט — הבדל שמשנה גם את מודל האחריות מול הלקוח.