וורן באפט נולד ב-30 באוגוסט 1930 באומהה, נברסקה, ונחשב לאחד המשקיעים המצליחים ביותר של המאה ה-20 וה-21 — יו"ר-ומנכ"ל ותיק של חברת-האחזקות ברקשייר האת'וויי, שאותה הפך מיצרנית-טקסטיל מתקשה בשנות ה-60 לקונצרן ענק המחזיק בעשרות חברות בביטוח, מוצרי-צריכה, רכבות, אנרגיה ואחזקות-מניות ציבוריות. הרלוונטיות שלו לאוצר-המילים של תחום ה-AI צרה וספציפית: לא שיא-ההשקעות הכללי שלו, אלא תפקידו בהפצת מונח אחד מתחום אסטרטגיית-עסקים — "חפיר עסקי" — שהפך מאז לאוצר-מילים סטנדרטי לתיאור יתרון-תחרותי בר-קיימא, כולל בחברות-AI עצמן.
לפחות מאז 1986, במכתביו השנתיים הנקראים-נרחבות לבעלי-המניות של ברקשייר האת'וויי, חוזר באפט ומשתמש בדימוי ה"חפיר" (moat) — תעלת-המים שמגנה על טירה מפני פולשים — כדי לתאר יתרון-תחרותי מבני ובר-קיימא שמגן על חברה מפני מתחרים לאורך זמן. עד 2012 השתמש במילה "moat" למעלה מ-20 פעמים במכתביו, ושב אליה שוב במכתב 2016. במכתבו על שנת 2007 (שפורסם בפברואר 2008) ניסח זאת כך: "עסק גדול-באמת חייב להחזיק ב'חפיר' בר-קיימא שמגן על תשואות מצוינות על ההון המושקע בו. הדינמיקה של הקפיטליזם מבטיחה שמתחרים יתקפו שוב-ושוב כל 'טירה' עסקית שמניבה תשואות גבוהות" — ונתן דוגמאות כמו GEICO (יצרן-בעלות-זולה), קוקה-קולה, ג'ילט ואמריקן אקספרס (מותגים חזקים), ומרפאת מאיו (חפיר מוסדי ש"ימשיך להתקיים גם בלי שתדע מי מנכ"לה").
דימוי-החפיר של באפט אומץ בהמשך באופן נרחב בכתיבה על השקעות ואסטרטגיה עסקית (כולל בית-המחקר Morningstar, שבנה סביב הרעיון דירוגי "חפיר עסקי" רשמיים לחברות) ולימים הותאם ספציפית לתעשיית ה-AI: חברות המחזיקות במאגרי-נתונים ייחודיים וקשים-לשכפול מתוארות כבעלות "יתרון-נתונים" (Data Moat) — וריאציה על סוגי-החפיר הקלאסיים (אפקט-רשת, נכסים בלתי-מוחשיים/מותג, יתרון-עלות, עלויות-מעבר, קנה-מידה יעיל) שדימויו של באפט עזר להפוך לנפוצים, מותאמת לדינמיקה התחרותית הספציפית של בניית מוצרי-AI, שבה יותר נתונים קנייניים מייצרים מודל טוב יותר, שמושך יותר משתמשים, שמייצרים עוד נתונים.
באפט ידוע גם בעמדתו הזהירה-היסטורית כלפי השקעה בחברות-טכנולוגיה: הוא עצמו הסביר בעבר שנמנע במשך שנים ארוכות מהשקעה בטכנולוגיה כי הרגיש שאינו מבין אותה לעומק מספיק כדי להעריך את יתרונה-התחרותי בר-הקיימא — עד להשקעתו הראשונה בחברת-טכנולוגיה, IBM, ב-2011. הרלוונטיות המרכזית שלו לאוצר-המילים של תעשיית ה-AI היא, אם כך, לא השקעה ישירה בתחום, אלא המסגרת-המושגית שהוא הפך לנפוצה: הרעיון ש"יתרון תחרותי בר-קיימא" (moat) הוא המשתנה המכריע להערכת ערכה-ארוך-הטווח של חברה — מסגרת שהפכה סטנדרטית גם כשמנתחים מודלים עסקיים של חברות-AI, לא רק חברות מהכלכלה ה"ישנה" יותר שעליהן דיבר באפט במקור.