פריחת הבינה המלאכותית הוא השם המקובל לגל ההתעניינות, ההשקעה והאימוץ הציבורי בתחום שהחל בשנות העשרים של המאה ה-21. אירועי-הפתיחה המזוהים עמו הם השקת שירותי יצירת התמונות DALL-E 2 ומידג'רני במהלך 2022, ובעיקר השקת ChatGPT בסוף אותה שנה — שירות שהגיע ליותר ממאה מיליון משתמשים בתוך חודשיים ונחשב ליישום התוכנה הצומח במהירות הרבה ביותר עד אז. בשנת 2025 היה אתר ChatGPT הרביעי בעולם מבחינת מספר הביקורים.
היקפי ההון ממחישים את הסדר-גודל. ההשקעות בתחום ובבינה מלאכותית יוצרת בפרט עלו מכ-18 מיליארד דולר בשנת 2014 לכ-119 מיליארד דולר בשנת 2021. שווי-השוק של יצרנית השבבים אנבידיה חצה את רף 3.3 טריליון הדולר ביוני 2024, וב-29 באוקטובר 2025 הפכה החברה לראשונה שהגיעה לשווי של חמישה טריליון דולר. גם האימוץ העסקי בפועל נמדד: לפי נתוני לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שיעור העסקים שהשתמשו בכלי בינה מלאכותית עמד על שלושה עד תשעה אחוזים במרץ 2025, ועלה לכשמונה-עשר אחוזים במרץ 2026.
השאלה אם מדובר בפריחה בת-קיימא או בבועה שנויה במחלוקת. מחקר של מכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT) שצוטט בהקשר זה מצא שכתשעים וחמישה אחוזים מפרויקטי הבינה המלאכותית בארגונים אינם רווחיים, ומבקרים מצביעים על כך שהוצאות חברות מובילות בתחום עולות בהרבה על הכנסותיהן. מנגד מצביעים אחרים על נתוני האימוץ העולים ועל שימוש יום-יומי רחב. ההיסטוריה של התחום כוללת כבר תקופות התלהבות שנקטעו בקיצוץ תקציבים ובאובדן עניין, המכונות "חורף הבינה המלאכותית", ואין הסכמה בין החוקרים אם הגל הנוכחי דומה להן או שונה מהן במהותו. לפריחה נלוות גם השפעות שאינן כלכליות בלבד: פליטות הפחמן המדווחות של גוגל עלו בכחמישים אחוזים בין 2019 לבין 2024, וגידול האוכלוסייה בסן פרנסיסקו בשנת 2023 יוחס בין היתר לגל הזה.