מיקרוסופט נוסדה ב-4 באפריל 1975 באלבקרקי שבניו-מקסיקו, בידי ביל גייטס ופול אלן, כדי למכור מפרש לשפת התכנות BASIC עבור מחשב Altair 8800. עם MS-DOS ובהמשך Windows ו-Office היא הפכה לחברת-התוכנה הגדולה בעולם לפי הכנסות; ההנפקה שלה ב-1986 יצרה שלושה מיליארדרים וכ-12 אלף מיליונרים בקרב עובדיה. סאטיה נאדלה, שנכנס לתפקיד המנכ"ל ב-2014, הסיט את מרכז-הכובד אל הענן — צעד שהתברר בדיעבד כתנאי-מוקדם לתפקיד שהיא ממלאת היום בבינה המלאכותית.
הקשר בין מיקרוסופט ל-OpenAI הוא הציר המרכזי של פעילות ה-AI שלה. שיתוף-הפעולה החל ב-2019, ובינואר 2023 הוכרזה השקעה רב-שנתית נוספת בהיקף של מיליארדי דולרים; לאחר שינוי-המבנה של OpenAI באוקטובר 2025 מחזיקה מיקרוסופט כ-27% ממנה. עומק התלות ההדדית התגלה במשבר הדירקטוריון של נובמבר 2023: נאדלה הודיע שסם אלטמן וגרג ברוקמן יצטרפו למיקרוסופט ויקימו בה צוות-מחקר חדש — עד שהוחזרו ל-OpenAI ימים ספורים לאחר מכן.
במקביל בנתה החברה יכולת עצמאית. במרץ 2024 קלטה כמעט את כל צוות Inflection AI — כשבעים עובדים — ושילמה לה 650 מיליון דולר עבור רישיון לטכנולוגיה; כך נולדה חטיבת Microsoft AI בראשות מוסטפא סולימאן, שמפתחת משפחת-מודלים משלה. עוד קודם לכן, באפריל 2021, הוכרזה רכישת Nuance, חלוצת תוכנות זיהוי-הדיבור והתמלול הרפואי, והושלמה במרץ 2022.
נכון ל-2026 מפתחת מיקרוסופט גם שבבים משלה, כדי להקטין תלות בספק חיצוני יחיד: מאיץ ה-AI מסוג Maia 200, שנחשף בינואר אותה שנה ונכנס להפעלה במרכזי-נתונים באיווה ובאריזונה, ולצדו מעבד השרתים Cobalt הבנוי על ארכיטקטורת Arm. הריכוז הזה מושך גם תשומת-לב רגולטורית: בנובמבר 2024 פתחה רשות הסחר הפדרלית האמריקאית בחקירת הגבלים-עסקיים נגד החברה, שהתמקדה בין השאר בקשירת שירותי-ענן למוצרים אחרים ובשותפות עם OpenAI. השילוב שנוצר — תשתית-ענן, מודלים משלה ושל שותפתה, ומוצרי-קצה שנמצאים בשימוש מאות מיליוני אנשים — הוא מה שממקם אותה בין החברות המשפיעות ביותר על התחום כולו.