שני כוחות מנוגדים: תזוזה מול השלמה
כל ניתוח רציני של השפעת AI על תעסוקה חייב להתייחס לשני מנגנונים שפועלים במקביל, ולעיתים סותרים זה את זה. 'תזוזה' (displacement) קורית כש-AI מבצע משימה שבן-אדם עשה קודם, ומצמצם את הביקוש לעובד בתפקיד הזה — למשל, מערכת שממיינת אוטומטית פניות-שירות-לקוחות. 'השלמה' (complementarity) קורית כש-AI הופך עובד קיים ליעיל יותר, ולכן מגדיל דווקא את הערך והביקוש שלו — למשל, עורך-דין שמשתמש ב-AI כדי לסקור מסמכים מהר יותר ולטפל ביותר תיקים. איזה מהכוחות שולט תלוי מאוד בענף ובתפקיד הספציפי, ולכן אין תשובה אחת נכונה לכל המשק.
40% מהתעסוקה העולמית: ממצאי ה-IMF
בינואר 2024 פרסם צוות-המחקר של קרן-המטבע-הבינלאומית (IMF) דוח רשמי שמצא שכ-40% מהתעסוקה העולמית 'חשופה' ל-AI — כלומר, חלק ניכר מהמשימות בתפקיד יכול תיאורטית להתבצע על-ידי מערכות-AI קיימות, גם אם בפועל זה עוד לא קורה. שיעור-החשיפה משתנה חדות לפי רמת-הפיתוח הכלכלי: כ-60% בכלכלות מפותחות (שבהן יותר תפקידים מבוססי-ידע), כ-40% בשווקים מתפתחים, ורק כ-26% במדינות הכנסה-נמוכה. הדוח מזהיר גם שהתועלת מ-AI לא תתחלק שווה: עובדים שיודעים לשלב AI בעבודתם עשויים להגדיל פריון ושכר, בעוד אחרים עלולים להישאר מאחור — מה שעלול להעמיק אי-שוויון קיים.
170 מיליון משרות חדשות, 92 מיליון שנעלמות
דוח 'עתיד המשרות 2025' של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר בקרב מעסיקים גלובליים, צופה שעד 2030 יווצרו כ-170 מיליון משרות חדשות בעולם בזכות AI וטכנולוגיות דומות, אבל גם ש-92 מיליון משרות קיימות יתייתרו — רווח-נטו של כ-78 מיליון משרות. חשוב לשים לב: זו תחזית-נטו-חיובית, לא תחזית-אבדן-המוני, אבל היא מוסתרת מאחורי המספר הגדול-והמפחיד-יותר (92 מיליון) שמצוטט לעיתים קרובות בלי ההקשר של 170 המיליון שנוצרים לצידו.
אילו מקצועות בסיכון, ואילו צומחים
לפי דוח הפורום הכלכלי העולמי, התפקידים בירידה-החדה-ביותר הם עבודות פקידותיות שגרתיות-ומבוססות-חוקים: פקידי-הזנת-נתונים, מזכירות ותמיכה-מנהלית, פקידי-הנהלת-חשבונות וקופאי-בנקים. לעומת זאת, תפקידים צומחים כוללים לא רק מומחי-AI-ונתונים אלא גם עבודות שדורשות מגע-אנושי-ישיר או פעולה-פיזית שקשה לאוטומט אותה — נהגי-משלוחים, מטפלים סיעודיים ומורים, לצד תפקידי-אבטחת-סייבר וניתוח-נתונים שהביקוש להם גדל.
מה קורה בפועל, לא רק בתחזית
התחזיות ל-2030 דרמטיות, אבל מחקר על מה שכבר קורה בפועל מציג תמונה מתונה-יותר: סקר של ה-OECD בקרב כמעט 100 חברות-פיננסים-וייצור שכבר מפעילות כלי-AI מצא שכ-80% מהן דיווחו שלא היה שינוי בכמות-המשרות הכוללת שלהן — רוב ההשקעה שימשה לשיפור איכות-המוצר או השירות, לא לפיטורים ישירים. הפער הזה בין תחזיות-ארוכות-טווח למציאות-של-היום ממחיש כמה מוקדם עדיין לדעת בוודאות איך ההשפעה הכוללת תיראה בסוף.
נתון עדכני יותר, אך שונה באופיו, מגיע מחברת הייעוץ האמריקאית Challenger, Gray & Christmas, שמפרסמת מדי חודש את מספר-הפיטורים המוכרזים על-ידי מעסיקים בארצות-הברית ואת הסיבות שהם עצמם מדווחים. בדוח יולי 2026 שלה, שפורסם ב-6 באוגוסט 2026, בינה מלאכותית הובילה את כל סיבות-הפיטורים המדווחות בארצות-הברית לחודש החמישי ברציפות: 10,970 פיטורים יוחסו במפורש ל-AI, כ-33% מתוך 33,429 הפיטורים שהוכרזו בסך-הכול באותו חודש. בשונה מהתחזיות ארוכות-הטווח של ה-IMF וה-WEF, זהו מדד חודשי וממוקד-ארה"ב, המבוסס על הסיבה שהמעסיק עצמו מציין בהודעת-הפיטורים — לא על הערכה תיאורטית של חשיפה לטכנולוגיה. מדידה שלישית, שאינה תחזית ואינה ספירת-פיטורים, מובאת בערך היעלמות משרות-הפתיחה: פילוח לפי גיל בתוך אותם מקצועות עצמם, על תלושי-שכר אמיתיים, שמוצא ירידה יחסית דווקא בקרב עובדים בתחילת דרכם — ופועל דרך האטה בגיוס, לא דרך פיטורים.