אלן טיורינג (Alan Turing)

מי היה אלן טיורינג: מכונת-טיורינג ובעיית-העצירה

טיורינג נולד ב-23 ביוני 1912 במיידה-ויל שבלונדון, למד מתמטיקה במכללת קינגס שבקיימברידג' (1931–1934), והשלים דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון ב-1938 בהנחיית אלונזו צ'רץ'. במאמרו פורץ-הדרך "על מספרים חישוביים" (1936) הגדיר את "מכונת טיורינג" — מודל מתמטי מופשט שקבע לראשונה מהו "חישוב" באופן פורמלי, והוכיח שבעיית-העצירה אינה ניתנת-לפתרון. המאמר עדיין נחשב לאבן-היסוד התיאורטית של מדעי-המחשב כולם.

בלצ'לי פארק: פיצוח האניגמה

במלחמת-העולם השנייה גויס טיורינג ליחידת-הפיצוח הבריטית בבלצ'לי פארק, שם תכנן את מכונת ה"בּוֹמְבֶּה" ופיצח את צופן האניגמה הימי הגרמני. באוקטובר 1941, לצד עמיתיו, פנה ישירות לווינסטון צ'רצ'יל בבקשה לתגבור-משאבים, וצ'רצ'יל נענה מיידית — עד תום המלחמה פעלו למעלה מ-200 מכונות-בּוֹמְבֶּה. לפי ההערכה ההיסטורית, מודיעין ה"אולטרה" שנבע מעבודתו קיצר את המלחמה באירופה בלמעלה משנתיים, אך עבודתו נותרה מסווגת עשרות שנים.

ACE, מבחן-טיורינג (1950) ו'טורוצ'מפ'

בשנות ה-40 המאוחרות תכנן טיורינג את מחשב ACE (Automatic Computing Engine) במעבדה הפיזיקלית הלאומית, ועבד באוניברסיטת מנצ'סטר על אחד המחשבים הראשונים בעלי תוכנית-מאוחסנת. במאמרו מ-1950, "Computing Machinery and Intelligence", הציע את מה שהפך למוכר כ"מבחן טיורינג" — קריטריון להערכת יכולת-חשיבה של מכונה על-בסיס יכולתה לשוחח בלי להיחשף כמכונה. באותן שנים כתב גם, יחד עם דיוויד צ'מפרנאון, את "טורוצ'מפ" — תוכנית-שח שלא היה עדיין מחשב חזק-מספיק להריץ עליה, כך שטיורינג עצמו ביצע את מהלכיה ידנית לפי הכללים שכתב, כ-30 דקות למהלך. ב-1952 פרסם גם מאמר על "הבסיס הכימי של המורפוגנזה", ניסיון מוקדם להסביר מתמטית איך תבניות ביולוגיות נוצרות בטבע.

המשפט והמוות (1952–1954)

ב-1952 הועמד טיורינג לדין על הומוסקסואליות, אז עברה פלילית בבריטניה, וקיבל טיפול הורמונלי ("סירוס כימי") כחלופה למאסר. הוא מת ב-7 ביוני 1954 מהרעלת ציאניד, בחקירה שקבעה התאבדות.

החנינה והמורשת

ב-2013 קיבל חנינה מלכותית רשמית, וב-2017 חוקק "חוק אלן טיורינג" שהעניק חנינה גורפת לגברים שהורשעו בעבר על פי אותם חוקים. פרס טיורינג, הפרס היוקרתי ביותר במדעי-המחשב, קרוי על שמו, ודמותו מופיעה על שטר ה-50 ליש"ט הבריטי מ-2021. לפי אנציקלופדיה בריטניקה (Britannica), תרומתו המדעית של טיורינג לא הצטמצמה למדעי-המחשב בלבד, אלא כללה גם יסודות מוקדמים לתחומים שהתגבשו רק מאוחר יותר — מדעי-הקוגניציה והבינה-המלאכותית.