ייסוד הפרס ב-1966 ולמה הוא נקרא על-שם טיורינג
פרס טיורינג הוענק לראשונה ב-1966 בידי ACM (Association for Computing Machinery), האגודה המקצועית המרכזית של מדעני-המחשב בעולם, ומאז מוענק מדי שנה ברציפות. הפרס נקרא על-שמו של אלן טיורינג, המתמטיקאי הבריטי שנחשב לאבי-מדעי-המחשב התיאורטיים: הוא ניסח את מושג 'מכונת-טיורינג' — מודל פורמלי-מתמטי לחישוב שעדיין עומד ביסוד תורת-החישוביות, פיצח יחד עם צוותו בבלצ'לי-פארק את צופן האניגמה הגרמני במלחמת-העולם השנייה, והציע ב-1950 את 'מבחן-טיורינג' לבחינת התנהגות אינטליגנטית של מכונה. הבחירה בשמו לא הייתה מקרית: ACM ביקשה להעניק פרס שיכיר בדיוק בסוג התרומה שטיורינג עצמו ייצג — עבודה תיאורטית-יסודית המניחה תשתית לדור שלם של מחקר עתידי, לא הישג טכני נקודתי בודד.
מה הפרס מוקיר, ולמה מכונה 'פרס נובל של מדעי-המחשב'
הקריטריון הרשמי של ACM להענקת הפרס הוא 'תרומות בעלות חשיבות טכנית מתמשכת ומרכזית למדעי-המחשב' — ניסוח רחב-בכוונה, שמאפשר להכיר הן בפריצות-דרך תיאורטיות והן בהמצאות הנדסיות שעיצבו את התחום כולו. מכיוון שאין פרס-נובל למדעי-המחשב, התבסס פרס טיורינג לאורך העשורים כתחליף המוסכם, ומכונה בפי חוקרים ותקשורת 'פרס נובל של מדעי-המחשב'. ועדת-בחירה של ACM, המורכבת מחוקרים בכירים בתחום, סוקרת מדי שנה מועמדויות שמוגשות מן הקהילה המקצועית ובוחרת זוכה אחד או משותף, על-סמך היקף ההשפעה ארוכת-הטווח של התרומה — לא רק על-פי הדהוד תקשורתי מיידי.
הפרס הכספי: מ-Intel וגוגל במשותף למימון גוגל הבלעדי
בשנותיו הראשונות לא נלווה לפרס טיורינג פרס-כספי משמעותי. ב-2002 הצטרפה חברת Intel כמממנת, והסכום עלה מ-25,000 ל-100,000 דולר; ב-2007 הצטרפה אליה גוגל, ובאותה שנה עלה הסכום ל-250,000 דולר במימון משותף של השתיים. בנובמבר 2014 הודיעה ACM כי גוגל הופכת למממנת היחידה של הפרס, וכי סכומו עולה למיליון דולר בשנה. הסכום הזה, הגבוה משמעותית מרוב פרסי-המדע האקדמיים המקבילים, נותר ללא שינוי מאז, וממומן על-ידי גוגל בלבד.
חלוצי הבינה המלאכותית המוקדמים בין זוכי הפרס
עוד לפני עידן הלמידה העמוקה, זכו בפרס טיורינג כמה מהדמויות שהניחו את יסודות תחום הבינה המלאכותית עצמו. מרווין מינסקי זכה בו ב-1969 'על תפקידו המרכזי ביצירה, בעיצוב, בקידום ובהנעה של תחום הבינה המלאכותית'; ג'ון מקארתי, שטבע את המונח 'בינה מלאכותית', זכה ב-1971; אלן ניואל והרברט סיימון זכו במשותף ב-1975 'על תרומות-יסוד לבינה מלאכותית, לפסיכולוגיה של החשיבה האנושית ולעיבוד-רשימות'; ואדוארד פייגנבאום ורג' רדי זכו ב-1994 'על חלוציות בתכנון ובבנייה של מערכות בינה-מלאכותית בקנה-מידה גדול'. ב-2011 זכה ג'ודע פרל 'על תרומות-יסוד לבינה מלאכותית באמצעות פיתוח חשבון להיסק הסתברותי וסיבתי'. הדפוס הזה — שבו זוכה משמעותי בתחום הבינה המלאכותית שב ומופיע לאורך העשורים מאז 1969 — משקף את מעמדה ההולך וגדל של הבינה המלאכותית בתוך מדעי-המחשב הרחבים יותר, עוד לפני שהפכה למילת-האופנה המרכזית של העשור הנוכחי.
2018 — 'אבות הלמידה העמוקה': בנג'יו, הינטון ולה-קון
ב-2018 הוענק פרס טיורינג במשותף ליושוע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לה-קון, 'על פריצות-דרך מושגיות והנדסיות שהפכו רשתות-נוירונים עמוקות למרכיב מרכזי במחשוב'. שלושתם מכונים מאז בפי התקשורת והקהילה המקצועית 'אבות הלמידה העמוקה', והינטון עצמו מוכר גם בכינוי 'הסנדק של הבינה המלאכותית'. הפרס הזה, שהוענק זמן קצר לאחר שרשתות-למידה-עמוקה הפכו לטכנולוגיה הדומיננטית בראייה-ממוחשבת, בעיבוד-שפה-טבעית ובתחומים נוספים, נתפס כרגע ההכרה הרשמי של הקהילה המדעית הרחבה בכך שהלמידה העמוקה אינה עוד כיוון-מחקר שולי אלא מרכיב-יסוד במחשוב המודרני.
2024 — יסודות למידת-החיזוק: בארטו וסאטון
ב-5 במרץ 2025 הכריזה ACM כי פרס טיורינג על שנת 2024 מוענק במשותף לאנדרו בארטו ולריצ'רד סאטון, 'על פיתוח היסודות הרעיוניים והאלגוריתמיים של למידת-החיזוק'. נשיא ACM דאז, יאניס יואניידיס (Yannis Ioannidis), ציין כי למידת-חיזוק 'הניחה את היסודות לחלק מההתקדמויות החשובות ביותר בבינה מלאכותית'. לפי הודעת אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, מקום-עבודתם של השניים, מיזוגה של למידת-החיזוק עם למידה עמוקה בחמש-עשרה השנים האחרונות הוליד את 'למידת-חיזוק עמוקה' — טכניקה מרכזית במערכות-AI שמאמנות תוכנה לקבל החלטות באורח עצמאי. הפרס כלל את סכום המיליון-הדולר הרגיל, הממומן בידי גוגל, והמשיך במישרין את הדפוס שהחל עם מינסקי ב-1969: הכרה חוזרת ונשנית של פרס-המחשבים המוביל בעולם בתרומות-יסוד לבינה מלאכותית.