ג'פרי הינטון (Geoffrey Hinton)

הינטון נולד ב-6 בדצמבר 1947 בווימבלדון שבלונדון — צאצא-רחוק של המתמטיקאי ג'ורג' בול (על שמו קרוי "בול" ביסוד ה-boolean), ובנו של אנטומולוג. למד פסיכולוגיה ניסויית במכללת קינגס שבקיימברידג' (1970), והשלים דוקטורט בבינה מלאכותית באוניברסיטת אדינבורו ב-1978. עבד ברצף במוסדות אחדים — סאסקס, קרנגי מלון, UCL (שם ייסד את יחידת גטסבי לנוירומדע חישובי) — לפני שהצטרף לאוניברסיטת טורונטו ב-1987, שם נותר מזוהה עד היום.

הינטון המשיך לעבוד על רשתות-נוירונים ברציפות גם בתקופות ה"חורף" שבהן רוב התחום נטש את הגישה. ב-1986 פרסם, יחד עם דיוויד רומלהארט ורונלד ויליאמס, את המאמר שהפך את ה-backpropagation (התפשטות-לאחור) לשיטה נפוצה לאימון רשתות רב-שכבתיות. תרם גם למכונות בולצמן (1985), רשתות-אמונה-עמוקות, שיטת ההדמיה t-SNE (2008), ורשתות-קפסולות (2011-2017). ב-2012, מודל שפיתחו הינטון ותלמידיו אלכס קריז'בסקי ואיליה סוצקבר (AlexNet) ניצח בפער עצום בתחרות-זיהוי-תמונות ImageNet — רגע שרבים מסמנים כתחילת "מהפכת הלמידה העמוקה" המודרנית. הינטון עבד ב-Google Brain מ-2013 עד 2023, במקביל למשרתו באוניברסיטת טורונטו.

הינטון קיבל את פרס טיורינג ב-2018, יחד עם יאן לה-קון ויושוע בנג'יו, ואת פרס נובל לפיזיקה ב-2024 (יחד עם ג'ון הופפילד) על "תגליות והמצאות יסודיות שמאפשרות למידת-מכונה". במאי 2023 עזב את Google כדי "לדבר בחופשיות על סיכוני AI", והצהיר שחלק ממנו מתחרט על מפעל-חייו. הוא הזהיר שבינה כללית עשויה להגיע "בפחות מ-20 שנה", ובדצמבר 2024 העריך סיכוי של 10-20 אחוז להכחדת האנושות תוך 30 שנה. קרא גם לאיסור בינלאומי על נשק אוטונומי קטלני (2017) ולתמיכה בהכנסה בסיסית אוניברסלית מול אובדן-מקומות-עבודה. אחרי טקס פרס-נובל קרא לחקר-בטיחות דחוף כדי לשלוט במערכות-AI "חכמות מבני-אדם" — עמדה בלתי-רגילה מצד מי שנחשב לאחראי הישיר ביותר לפריצת-הדרך שהובילה לאותן מערכות. ב-2017 הצטרף כיועץ-מדעי-ראשי למכון וקטור בטורונטו, שהקים באותה שנה.