נשק אוטונומי קטלני (LAWS)

מה נחשב נשק אוטונומי

אין הגדרה בינלאומית מחייבת ואחידה למונח. לפי הגדרה תפקודית נפוצה, שבה משתמש משרד ההגנה האמריקני, מדובר במערכת נשק ש"לאחר שהופעלה, יכולה לבחור מטרות ולתקוף אותן בלי התערבות נוספת של מפעיל אנושי". הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) מתאר את אותה תופעה מזווית אחרת: מערכות כאלה בוחרות מטרות ומפעילות נגדן כוח בלי התערבות אנושית, ולכן המשתמש אינו בוחר בעצמו את המטרה המסוימת. לפי שירות המחקר של הקונגרס האמריקני (CRS), ההגדרות האמריקניות נשענות על תפקידו של האדם בבחירת המטרה ובהחלטה לתקוף, ולא על מידת התחכום הטכנולוגי של המערכת. במסמך שעודכן במרץ 2026 ציין CRS שאין הגדרה מוסכמת שמשמשת בפורומים הבינלאומיים. בספטמבר 2026, לפי הודעת הנציגות הקבועה של איטליה בז'נבה, הגיעו המדינות החברות באמנה בדבר נשק קונבנציונלי מסוים (CCW) להסכמה על "היסודות הבסיסיים" לאפיון מערכות כאלה ולשימוש בהן. היסודות גובשו לקראת מכשיר מסדיר אפשרי, והם עדיין אינם אמנה ואינם הגדרה משפטית מחייבת.

אוטונומיה אינה בהכרח בינה מלאכותית

לפי משרד האו"ם לפירוק נשק (UNODA), בינה מלאכותית אינה תנאי לפעולתו של נשק אוטונומי. אוטונומיה יכולה להתבסס על משימות ורצפי פעולה שהוגדרו מראש לפי פרמטרים קבועים. כאשר משולבת בינה מלאכותית, לפי המשרד, היא יכולה להרחיב את יכולות המערכת ולאפשר לה להתאים את התנהגותה לנסיבות משתנות. UNODA מבחין גם בין נשק אוטונומי לבין שימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר במערכת שאדם מפעיל: מערכת ראייה ממוחשבת שמסמנת לאדם עצמים בולטים בשדה הראייה, בלי יכולת להגיב אליהם בעצמה, אינה נשק אוטונומי. מערכות שממליצות לאדם ומשאירות לו את ההחלטה נדונות בערך בינה מלאכותית בלוחמה, ושלוש רמות המעורבות האנושית, אדם "בתוך הלולאה", "על הלולאה" ו"מחוץ ללולאה", מוסברות בערך פיקוח אנושי. ערך זה עוסק בשאלה המצומצמת יותר: מה קורה כשההחלטה על המטרה המסוימת אינה מתקבלת בידי אדם.

מה קובעת המדיניות האמריקנית

ההנחיה 3000.09 של משרד ההגנה האמריקני פורסמה בנובמבר 2012 ועודכנה לאחרונה בינואר 2023. לפי CRS, היא דורשת שהמערכות שבתחולתה, לרבות מערכות אוטונומיות, יתוכננו כך שיאפשרו למפקדים ולמפעילים "להפעיל רמות מתאימות של שיקול דעת אנושי על השימוש בכוח". לפי מסמך עמדה אמריקני מ-2018, המילה "מתאימות" גמישה בכוונה, משום שאין רמה אחת שמתאימה לכל מערכת ולכל הקשר. CRS מדגיש שהדרישה אינה שליטה ידנית של אדם בכלי הנשק, אלא מעורבות אנושית רחבה בהחלטה איך, מתי, היכן ומדוע להשתמש בו, וההנחיה קובעת גם הליכי בדיקה ואישור למערכות כאלה. לפי אותו מסמך, בניגוד לדיווחים חדשותיים לא מעטים, המדיניות האמריקנית אינה אוסרת פיתוח או הפעלה של נשק אוטונומי, ובכירים במשרד ההגנה אמרו שארצות הברית עשויה להיאלץ לפתח מערכות כאלה אם מתחרותיה יעשו זאת.

הוויכוח המהותי: נימוקים בעד ונגד

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מפרט את חששותיו בשלושה מישורים: סיכון לנפגעים, אזרחים ולוחמים, ולהסלמה של עימותים; קושי לעמוד בכללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי שנועדו להגן על אזרחים; ובעיה אתית יסודית, כי למעשה מוחלפות החלטות אנושיות על חיים ומוות בתהליכים של חיישנים ותוכנה. בקריאה משותפת מאוקטובר 2023 כתבו מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ונשיאת הוועד, מירייאנה שפולאריץ', שלדעתם מערכות כאלה עלולות להוריד את הסף לכניסה לעימות, משום שהן יוצרות תחושה של סיכון מופחת לכוחות ולאזרחים. הם הוסיפו ש"מכונות בעלות הכוח ושיקול הדעת לקחת חיים בלי מעורבות אנושית צריכות להיות אסורות במשפט הבינלאומי", ותיארו שליטה של אלגוריתמים של למידת מכונה בנשק אוטונומי כהצעה מסוכנת באופן שאינו מתקבל על הדעת. ב-25 באוגוסט 2026 חידשו השניים את קריאתם וכתבו (בתרגום) ש"אנחנו קרובים באופן מסוכן לחציית קו אדום מוסרי: תקיפה אוטונומית של בני אדם בידי מכונות". בדוח CRS ממרץ 2026 נכתב שכשלושים מדינות ו-165 ארגונים לא ממשלתיים קראו לאסור מראש נשק כזה, בין היתר בשל חששות לגבי האחריות לשימוש בו. העמדה האמריקנית שונה: לפי CRS, ארצות הברית אינה תומכת באיסור, ובמסמך עמדה ממרץ 2018 טענה שפונקציות אוטומטיות של זיהוי, מעקב, בחירה ותקיפה של מטרות "יכולות לאפשר לכלי נשק לפגוע במטרות צבאיות בדיוק רב יותר ובסיכון נמוך יותר לנזק נלווה".

הדיון הבינלאומי: מז'נבה עד ועידת הסקירה

המדינות דנות בנשק אוטונומי מאז 2014 במסגרת האמנה בדבר נשק קונבנציונלי מסוים בז'נבה, ומ-2017 הדיון מתנהל בקבוצת מומחים ממשלתיים רשמית. במאי 2021 המליץ הוועד הבינלאומי של הצלב האדום על כללים מחייבים חדשים: לאסור מערכות שאי אפשר להבין, לחזות ולהסביר את השפעותיהן, ולאסור מערכות שתוכננו או משמשות להפעלת כוח נגד בני אדם; ואת כל השאר להגביל, בין היתר בדרישה לפיקוח אנושי אפקטיבי. ארצות הברית, מנגד, פרסמה ב-9 בנובמבר 2023 הצהרה מדינית על שימוש צבאי אחראי בבינה מלאכותית ובאוטונומיה, שעוסקת בשימוש הצבאי בבינה מלאכותית באופן כללי; לפי CRS, נכון ל-27 בנובמבר 2024 תמכו בה 58 מדינות. קבוצת המומחים הנוכחית, שפעלה מ-2023, השלימה את עבודתה במסגרת המנדט שלה בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 2026, בהסכמה על יסודות האפיון. לפי Human Rights Watch, הנוסח הסופי רוכך לעומת טיוטות קודמות, אך לדעת הארגון הוא מהווה בסיס מספיק לפתיחת משא ומתן. לפי מעקב של ארגון Automated Decision Research, 76 מדינות הביעו תמיכה במעבר למשא ומתן על כלי בנושא על בסיס טקסט היסודות, ו-70 מהן חברות באמנה. לפי הקריאה המשותפת של מזכ"ל האו"ם ונשיאת הוועד מ-2023, המשפט הבינלאומי הקיים, ובפרט המשפט ההומניטרי, חל גם היום על כל כלי נשק, אך אין הסכם בינלאומי ייעודי לנשק אוטונומי, ולכן מדינות יכולות לפרש את הכללים הכלליים באופן שונה. ועידת הסקירה של האמנה, שתתכנס בין 16 ל-20 בנובמבר 2026, אמורה לקבוע את הצעדים הבאים.