בינה מלאכותית בלוחמה (AI in Warfare)

ממה מורכב התחום

בינה מלאכותית בלוחמה אינה מערכת אחת אלא רצף של שימושים. בקצה האחד נמצא ניתוח מודיעין: זיהוי אנשים וכלי רכב בצילומי רחפנים, מיון כמויות גדולות של מידע והצלבתו. באמצע נמצאות מערכות תומכות-החלטה, שממליצות על מטרות אפשריות לאנליסטים ולמפקדים. ובקצה השני — כלי נשק אוטונומיים, שבוחרים מטרה ותוקפים אותה בלי מעורבות אדם בזמן אמת. דוגמה מוקדמת ומתועדת היא Project Maven של משרד ההגנה האמריקני, שהוקם ב-26 באפריל 2017 כדי להאיץ את השימוש בלמידת מכונה בעבודת המודיעין, ובראשית דרכו כדי להבחין בין אנשים לחפצים בצילומי רחפנים. גוגל השתתפה בפרויקט, אך ב-2018, אחרי מחאה של עובדים, החליטה שלא לחדש את החוזה. הפרויקט עבר ב-2022 לסוכנות המודיעין הגיאו-מרחבי האמריקנית (NGA), ובנובמבר 2023 הפך לתוכנית קבע.

נשק אוטונומי ושאלת השליטה האנושית

משרד ההגנה האמריקני מגדיר מערכת נשק אוטונומית כמערכת ש"לאחר שהופעלה, יכולה לבחור מטרות ולתקוף אותן בלי התערבות נוספת של מפעיל אנושי". בוני דוקרטי מארגון Human Rights Watch הציעה ב-2012 חלוקה לשלוש רמות: אדם "בתוך הלולאה", שחייב ליזום כל פעולה; אדם "על הלולאה", שיכול לעצור פעולה; ואדם "מחוץ ללולאה", ללא מעורבות. בדיון הבינלאומי התקבע המונח "שליטה אנושית משמעותית", שמשמעו שלאדם יש מספיק מידע, יכולת לשפוט לפי המשפט הבינלאומי ויכולת להגביל את המשימות והמטרות. ההנחיה האמריקנית 3000.09, שפורסמה ב-2012 ועודכנה ב-2023, דורשת "רמות מתאימות של שיקול דעת אנושי", אך אינה אוסרת מערכות כאלה. דוח של פאנל מומחים של מועצת הביטחון של האו"ם על לוב העלה את האפשרות שהרחפן הטורקי Kargu-2 ביצע ב-2020 תקיפה קטלנית אוטונומית.

מערכות תומכות-החלטה: הוויכוח סביב "הבשורה" ו"לבנדר"

מערכות תומכות-החלטה אינן אוטונומיות במובן הזה, אבל הן מעלות שאלה אחרת: עד כמה בודק האדם את ההמלצה, ועד כמה הוא נשען עליה. הדוגמה שנדונה בהרחבה בעולם היא של צה"ל. ב-3 באפריל 2024 פרסמו המגזין 972+ ואתר "שיחה מקומית", על סמך עדויות אנונימיות של שישה קציני מודיעין, טענות שמערכת בשם "לבנדר" שימשה ליצירת רשימות מטרות במלחמה בעזה, ושהבדיקה האנושית של המלצותיה הייתה קצרה. צה"ל דחה את עיקר הטענות ומסר כי הוא "אינו משתמש במערכת בינה מלאכותית שמזהה פעילי טרור או מנסה לחזות אם אדם הוא מחבל", וכי "לבנדר" היא מאגר מידע להצלבת מקורות מודיעין. על מערכת "הבשורה" מסר צה"ל שהיא אינה קובעת סופית שאובייקט הוא מטרה צבאית ואינה בוחרת מטרות. מייקל שמיט ממכון ליבר באקדמיה הצבאית ווסט פוינט ניתח את הסוגיה ביוני 2024 וכתב שלפי דיני הלחימה האחריות נשארת אצל האנליסטים והמפעילים, ושהאימות האנושי הוא הנקודה המשפטית המכרעת.

המאמץ הבינלאומי להסדרה

מדינות דנות בנשק אוטונומי במסגרת האמנה בדבר נשק קונבנציונלי מסוים (CCW) בז'נבה מאז מאי 2014, ומ-2016 פועלת שם קבוצת מומחים ממשלתיים. ב-5 באוקטובר 2023 קראו מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ונשיאת הצלב האדום מירייאנה שפולאריץ' לסיים עד 2026 משא ומתן על מכשיר משפטי מחייב, שיאסור מערכות שהשפעתן אינה ניתנת לחיזוי ויגביל את השאר. בעצרת הכללית של האו"ם התקבלו החלטות בנושא שנה אחר שנה: ב-22 בדצמבר 2023 ברוב של 152 מול 4 ו-11 נמנעות; ב-2 בדצמבר 2024 ברוב של 166 מול 3 — בלארוס, צפון קוריאה ורוסיה — ו-15 נמנעות, ובהן ישראל, סין, הודו ואוקראינה; וב-6 בנובמבר 2025, בוועדה הראשונה, ברוב של 156 מול 5 ו-8 נמנעות. ב-5 בספטמבר 2026 סיימה קבוצת המומחים בז'נבה שלוש שנות עבודה. לפי Human Rights Watch, הדוח הסופי רוכך בלחץ רוסיה וארצות הברית, אך 76 מדינות הביעו תמיכה במעבר למשא ומתן. ההכרעה הבאה צפויה בוועידת הסקירה של האמנה בנובמבר 2026.

החברות הטכנולוגיות והצבא

גם עמדות חברות הבינה המלאכותית השתנו. בינואר 2024 הסירה OpenAI ממדיניות השימוש שלה את האיסור הגורף על שימושים "צבאיים ולוחמתיים". ב-4 בפברואר 2025 הסירה גוגל מדף עקרונות ה-AI שלה את ההתחייבות שלא לפתח בינה מלאכותית לנשק או למעקב; בפוסט שליווה את העדכון כתבו ג'יימס מניקה ודמיס הסביס ש"מתנהלת תחרות עולמית על הובלה בבינה מלאכותית". ב-2026 הפך הנושא למאבק משפטי: Anthropic דרשה שמוצריה לא ישמשו למעקב המוני בתוך ארצות הברית או לנשק אוטונומי לחלוטין, ומשרד ההגנה עמד על זכותו לכל "שימוש חוקי". בתחילת מרץ 2026 הגדיר הפנטגון את Anthropic "סיכון בשרשרת האספקה", וכבר ב-27 בפברואר 2026 הודיעה OpenAI שהגיעה להסכם עם המשרד על תנאי השימוש במוצריה. הפסיקות סותרות: שופטת פדרלית בקליפורניה קבעה שהצעדים נבעו מרצון להעניש את החברה, ואילו ב-25 בספטמבר 2026 אישר בית המשפט לערעורים במחוז קולומביה, ברוב של שניים מול אחד, את ההגדרה. ההליך עדיין נמשך.