מחלוקת Anthropic והפנטגון (Anthropic–DoD Dispute)

על מה המחלוקת

הצדדים נחלקו על תנאי ההתקשרות ועל המגבלות החוזיות והטכניות של Claude בשימוש צבאי. משרד ההגנה האמריקאי, שבמסמכי ההליכים המשפטיים מופיע בשם "משרד המלחמה" (Department of War), ביקש היתר להשתמש במודל לכל "שימוש חוקי". Anthropic, מפתחת המודל, ביקשה להשאיר בחוזה שני איסורים: מעקב המוני בתוך ארצות הברית, ונשק אוטונומי לחלוטין. המשרד טען שהשימושים האלה כבר מוגבלים בחוק ובנהלים, ושספק אינו יכול להכתיב לצבא תנאים מבצעיים. כשלא הושגה הסכמה, הגדיר המשרד את החברה "סיכון בשרשרת האספקה", בשני מכתבים לפי שני חוקים שונים. כל הגדרה נבחנה בבית משפט אחר, והכרעות שתי הערכאות שונות זו מזו. הערך בינה מלאכותית בלוחמה עוסק בהקשר הרחב של השימוש הצבאי בטכנולוגיה.

הרקע: הסכם, דרישה ומועד אחרון

ביולי 2025 הוענק ל-Anthropic הסכם אב-טיפוס לשנתיים מטעם משרד ההגנה, עם תקרה של 200 מיליון דולר, לפיתוח יכולות בינה מלאכותית לביטחון הלאומי. לפי ניתוח של משרד עורכי הדין ג'ונס ווקר, ב-9 בינואר 2026 כתב שר ההגנה פיט הגסת' במזכר שהמשרד "חייב גם להשתמש במודלים שאינם כפופים למגבלות של מדיניות שימוש". במשא ומתן קבע הפנטגון מועד אחרון: 27 בפברואר 2026. באותו יום הורה הנשיא דונלד טראמפ לכל הסוכנויות הפדרליות להפסיק להשתמש במוצרי Anthropic, עם תקופת מעבר של עד שישה חודשים למשרד ההגנה ולעוד כמה גופים, והגסת' הודיע ברשת X על הגדרת החברה סיכון בשרשרת האספקה. לפי פסק הדין בקליפורניה, מכתב ההגדרה הרשמי הגיע לחברה ב-4 במרץ 2026. באותו ערב שבו פג המועד כתב מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, לפי CBS News, שחברתו הגיעה להסכם עם המשרד על פריסת המודלים שלה ברשת המסווגת.

עמדת משרד ההגנה

לפי CBS News, עמדת הצבא היא שמעקב המוני אחרי אמריקאים כבר אסור בחוק, ושנהלים פנימיים כבר מגבילים שימוש בנשק אוטונומי לחלוטין. ערב המועד האחרון אמר מנהל הטכנולוגיה של הפנטגון, אמיל מייקל, שהמשרד הציע לחברה הכרה כתובה בחוקים ובנהלים שמגבילים מעקב המוני ונשק אוטונומי. "ברמה מסוימת, צריך לסמוך על הצבא שלך שיעשה את הדבר הנכון", אמר, והוסיף: "לעולם לא נתחייב בכתב בפני חברה שלא נוכל להגן על עצמנו". הגסת' כתב שהמטרה של Anthropic היא "לתפוס זכות וטו על ההחלטות המבצעיות של צבא ארצות הברית". לפי ABC News, דעת הרוב בבית המשפט לערעורים קבעה שלמשרד היו די ראיות למסקנה שהמגבלות המובנות ב-Claude, יחד עם המחלוקת החוזית, עלולות להפוך אותו לבלתי אמין לפעולות צבאיות; לפי קלארק היל, הרוב קיבל גם את עמדת המשרד שבדיקות לפני הפריסה לא בהכרח יפתרו את החשש. אחרי פסק הדין כתב דובר המשרד שון פרנל ש"משרד המלחמה לעולם לא יתפשר על ביטחון לאומי".

עמדת Anthropic

מנכ"ל Anthropic דריו אמודיי תיאר את שתי הדרישות כ"חריגים צרים". בהודעה מ-26 בפברואר 2026 כתב שחלק מהשימושים "פשוט נמצאים מחוץ לגבולות של מה שהטכנולוגיה של היום יכולה לעשות בבטחה ובאמינות", וששני השימושים האלה מעולם לא נכללו בחוזי החברה עם המשרד. החברה כתבה שהיא תומכת בשימוש בבינה מלאכותית למודיעין זר חוקי, ושנשק אוטונומי חלקית חיוני להגנה. Anthropic דחתה את הטענה שהמגבלות פוגעות באמינות המודל. לטענתה, ההגדרה חסרת בסיס משפטי, ולשר אין סמכות למנוע מקבלני הצבא לעבוד עם החברה בעבודות שאינן עבור המשרד. בהודעה מ-27 בפברואר כתבה שתתגונן בבית המשפט נגד כל הגדרה כזו. (הציטוטים בערך מובאים בתרגום לעברית.)

שני מסלולים בשני בתי משפט

לפי ג'ונס ווקר, אחד המכתבים נשען על חוק הרכש הפדרלי משנת 2018 (FASCSA), ונדון ישירות בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה. השני נשען על סעיף 3252, חוק צר יותר של משרד ההגנה, ונדון יחד עם הוראת הנשיא והוראת הגסת' בבית המשפט המחוזי הפדרלי בסן פרנסיסקו. שם נתנה השופטת ריטה לין ב-26 במרץ 2026 צו מניעה מקדמי. באפריל 2026 ערערה הממשלה עליו לבית המשפט לערעורים של המעגל התשיעי. ב-27 באוגוסט 2026 קבעה לין, בפסק דין ללא משפט מלא, שהצעדים שנדונו לפניה היו נקמה אסורה על דברי החברה ופגעו בזכותה להליך הוגן, ושההגדרה לפי סעיף 3252 נעשתה בניגוד לחוק. בבית המשפט לערעורים במחוז קולומביה, לעומת זאת, נדחתה ב-8 באפריל 2026 בקשת החברה להקפיא את ההגדרה, בלי הכרעה בגוף העניין. בהחלטה נכתב שהקפאה "תכריח את צבא ארצות הברית להאריך את התקשרותו עם ספק לא רצוי של שירותי AI קריטיים בעיצומו של סכסוך צבאי משמעותי ומתמשך".

פסק הדין מספטמבר 2026

ב-25 בספטמבר 2026 דחה בית המשפט לערעורים במחוז קולומביה, ברוב של שניים מול אחד, את עתירות Anthropic נגד צעדי הרכש לפי FASCSA. השופט גרגורי קטסאס כתב בדעת הרוב, שאליה הצטרפה השופטת נעמי ראו, שלמשרד היה "בסיס נרחב" למסקנה ששילוב Claude במערכותיו יוצר סיכון לביטחון הלאומי, וש"ברפובליקה שלנו, הנשיא ושר המלחמה הם שצריכים לקבוע איך לאזן בין הסיכונים המתחרים". לפי קלארק היל, הרוב קבע שהחוק עוסק במה שהספק עושה במוצר ולא במניעיו, ודחה גם את טענות החברה על פגיעה בחופש הביטוי ובהליך ההוגן. השופטת קרן לקראפט הנדרסון כתבה בדעת המיעוט שהחוק אינו רואה ב"אכיפה כנה וגלויה של הגבלות" מצד קבלן סיכון מהסוג שמתיר להוציא אותו. פסק הדין אינו קובע שהחברה חיבלה במודל או פעלה בזדון. Anthropic הודיעה שהיא חולקת על ההחלטה ו"שוקלת את כל האפשרויות, כולל ביקורת נוספת". לפי ABC News, באותו יום עדיין עמד בתוקף פסק הדין של השופטת לין במסלול המקביל.