שלוש שכבות עם מעמד משפטי שונה
בארצות הברית אין, נכון לספטמבר 2026, חוק פדרלי כללי לבינה מלאכותית, והמדיניות נוצרת בשלוש שכבות. חוק של הקונגרס מחייב בכל המדינות. צו נשיאותי (Executive Order) מכוון את פעולת הרשויות הפדרליות, אבל לפי ניתוח של משרד עורכי הדין Ropes & Gray הוא "אינו חוק שחוקק הקונגרס" ולכן אינו גובר בעצמו על חוקי מדינות. חוקי המדינות מחייבים בתחומן. לפי אותו ניתוח, כל עוד בית משפט לא פסל חוק מדינתי, הגופים הכפופים לו צריכים להמשיך לעמוד בו. מסמכי מדיניות והמלצות חקיקה אינם מחייבים כלל.
הממשל הפדרלי: ביטול, ואז תוכנית פעולה
ב-23 בינואר 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו 14179, "הסרת מחסומים להובלה אמריקאית בבינה מלאכותית", שביטל את צו 14110 של ממשל ביידן מ-30 באוקטובר 2023 והורה להכין תוכנית פעולה בתוך 180 יום. ב-23 ביולי 2025 פרסם הבית הלבן את "תוכנית הפעולה האמריקאית ל-AI", שלדבריו כוללת יותר מ-90 פעולות מדיניות פדרליות בשלושה עמודים: האצת חדשנות, בניית תשתית, והובלה בדיפלומטיה ובביטחון. התוכנית היא מסמך מדיניות של הרשות המבצעת, לא חקיקה.
הקונגרס: ניסיונות ההקדמה שלא עברו
המחלוקת המרכזית היא "הקדמה" (preemption) — חוק פדרלי שגובר על חוקי המדינות. לפי Ropes & Gray, הקונגרס שקל ב-2025 סעיף שהיה מונע מהמדינות להסדיר AI למשך עשר שנים, אך הסנאט הצביע 99 מול 1 להסיר אותו מהצעת החוק, והקונגרס גם לא אימץ מורטוריום דומה בחוק תקציב הביטחון. במאי 2025 נחתם חוק פדרלי צר יותר, Take It Down Act, נגד ניצול באמצעות זיופים עמוקים. ביוני 2026 הציגו חברי בית הנבחרים ג'יי אוברנולטה ולורי טרהן טיוטה לדיון, Great American AI Act, שכוללת הקדמה של חוקי מדינות לשלוש שנים — טיוטה, לא חוק.
צו 14365 והמלצות החקיקה של מרץ 2026
צו 14365 מ-11 בדצמבר 2025 קובע שמדיניות ארצות הברית היא "מסגרת מדיניות לאומית מכבידה במידה מינימלית" ל-AI. הוא הורה לתובע הכללי להקים בתוך 30 יום כוח משימה שתפקידו היחיד לתקוף בבתי משפט חוקי AI מדינתיים, הורה למשרד המסחר לפרסם הערכה של חוקים "מכבידים" ולבחון התניית מענקי פס רחב, והנחה להכין המלצת חקיקה שלא תגבר, בין השאר, על חוקי מדינות בתחומי בטיחות ילדים, תשתיות מחשוב ומרכזי נתונים, ורכש ושימוש של המדינה עצמה. ב-20 במרץ 2026 פרסם הבית הלבן את המלצות החקיקה: הקונגרס "צריך להקדים" חוקי AI מדינתיים "שמטילים נטל בלתי סביר", ו"אין לאפשר למדינות להסדיר את פיתוח ה-AI" — אך בלי לגעת בסמכויות המשטרה הכלליות של המדינות, כמו הגנת ילדים וצרכנים. אלה המלצות לקונגרס, לא חוק.
המדינות: קליפורניה, טקסס וקולורדו
לפי Ropes & Gray, ב-2025 הוגשו הצעות חוק בנושא AI בכל 50 המדינות, ו-38 מדינות אימצו או חוקקו חוקים כאלה. בקליפורניה נחתם ב-29 בספטמבר 2025 חוק SB 53, על שקיפות מפתחי מודלי חזית. בטקסס נחתם ב-22 ביוני 2025 חוק HB 149, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026; לפי נוסח החוק, גוף ממשלתי שמעמיד מערכת AI לתקשורת עם צרכנים חייב לגלות להם שהם מתקשרים עם AI, וחובת גילוי דומה חלה על מי שמספק שירותי בריאות בעזרת AI; החוק גם אוסר לפתח או להפעיל מערכת AI בכוונה להפלות שלא כדין קבוצה מוגנת, וקובע שהשפעה מפלה לבדה אינה מוכיחה כוונה כזו. בקולורדו נחתם ב-2024 חוק SB24-205 נגד "אפליה אלגוריתמית", ותחולתו נדחתה ל-30 ביוני 2026. באפריל 2026 תבעה חברת xAI את המדינה, משרד המשפטים הפדרלי הגיש תביעה משלו, ובהסדר שאישר בית המשפט התחייב התובע הכללי של המדינה שלא לאכוף את החוק עד שבית המשפט יכריע בבקשה לצו מניעה זמני. ב-14 במאי 2026 נחתם SB26-189, שביטל את ההוראות וחוקק במקומן כללים לטכנולוגיה של קבלת החלטות אוטומטית, החלים מ-1 בינואר 2027.
מה זה אומר בפועל
מי שפועל מול השוק האמריקאי עומד בפני מפה משתנה: הממשל הפדרלי מבקש תקן אחיד ומקל ופועל נגד חוקי מדינות דרך בתי המשפט ותנאי מימון, בעוד המדינות ממשיכות לחוקק ולתקן. בקולורדו, למשל, הפרה של החוק החדש נחשבת לפרקטיקה מסחרית מטעה ונאכפת על ידי התובע הכללי, ועד 1 בינואר 2030 הוא חייב לתת לחברה 60 יום לתקן הפרה לפני תביעה, אם התיקון אפשרי. הגישה האמריקאית שונה מזו של האיחוד האירופי, שבו חוק אחד חל על כל המדינות החברות. הערך מתאר את המצב כפי שנבדק ב-27 בספטמבר 2026; התחום משתנה במהירות, ואינו ייעוץ משפטי.