מרווין מינסקי (Marvin Minsky)
הגדרה
מרווין מינסקי היה מדען-מחשבים אמריקאי, ממייסדי מעבדת הבינה המלאכותית ב-MIT יחד עם ג'ון מקארתי, זוכה פרס טיורינג 1969, ואחד המשתתפים בוועידת דארטמות' ההיסטורית ב-1956.
מי היה מרווין מינסקי
מינסקי נולד ב-9 באוגוסט 1927 בניו יורק, קיבל תואר ראשון במתמטיקה מהרווארד (1950) ודוקטורט מפרינסטון (1954), בעבודה שכותרתה "תיאוריית מערכות-חיזוק עצביות-אנלוגיות ויישומן לבעיית-מודל-המוח".
SNARC ומעבדת-הבינה-המלאכותית של MIT
אחרי כהונה כעמית-צעיר בחברת-העמיתים של הרווארד (1954-1957), הצטרף לסגל MIT (מכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס) ב-1958, וב-1959 ייסד יחד עם ג'ון מקארתי את מעבדת-הבינה-המלאכותית של המוסד — אחת משתי מעבדות-ה-AI הראשונות בעולם. מינסקי היה גם משתתף בוועידת דארטמות' ההיסטורית ב-1956, ולאורך הקריירה שלו כונה שוב ושוב "אחד מאבות-הבינה-המלאכותית" — תואר שהוא חלק עם מקארתי, ניואל וסיימון. כבר ב-1951 בנה מינסקי את SNARC, אחת מרשתות-הנוירונים הראשונות שנבנו אי-פעם ומכונת-הלמידה הראשונה שנבנתה ברשת אקראית. תרם המצאות נוספות: המיקרוסקופ הקונפוקלי (1957), ותצוגה-גרפית עוטת-ראש (1963) — מבשר טכנולוגיית המציאות-המדומה שנות עשרות לפני שהתחום הפך פופולרי.
תיאוריית-המסגרות ו'חברת התודעה'
פיתח את תיאוריית ה"מסגרות" (frames) לייצוג ידע, ובעשור האחרון לחייו את רעיון "חברת התודעה" (Society of Mind) — תיאוריה שלפיה אינטליגנציה מתעוררת מריבוי סוכנים פשוטים ולא-אינטליגנטים הפועלים יחד.
'Perceptrons' וחורף-הבינה-המלאכותית
יחד עם סיימור פייפרט כתב את הספר "Perceptrons" (1969), שניתוח-המגבלות בו נחשב בדיעבד לגורם מרכזי ב"חורף הבינה המלאכותית" הראשון.
המורשת והפרשה שהתגלתה אחרי מותו
זכה בפרס טיורינג ב-1969, פרס יפן ב-1990 ומדליית בנג'מין פרנקלין ב-2001. נימוקי פרס-טיורינג הרשמיים (ACM) ציינו את "תפקידו המרכזי ביצירה, בעיצוב, בקידום ובפיתוח תחום הבינה המלאכותית" (For his central role in creating, shaping, promoting, and advancing the field of Artificial Intelligence). נפטר ב-24 בינואר 2016 בבוסטון מדימום-מוחי, בגיל 88. שנים לאחר מותו התגלה שקיבל ב-2002 מענק-מחקר של 100,000 דולר מג'פרי אפשטיין — פרשה שעוררה מחלוקת ציבורית, אף שאלמנתו הכחישה טענות נוספות שיוחסו לו. הפרשה, שנחשפה שנים אחרי מותו במסגרת התיעוד הציבורי-הרחב-יותר על רשת-אפשטיין, הוסיפה זווית-מוסרית מורכבת למורשתו המדעית העצומה — עדות לכך שההיסטוריה של תחום שלם יכולה להיות מלווה גם בשאלות אתיות בלתי-נוחות על הדמויות שעיצבו אותה — סוגיה שקהילת-המחקר עדיין מתמודדת איתה בדיעבד, שנים אחרי מותו, בלי הכרעה חד-משמעית על איך לזכור דמות שתרומתה המדעית עצומה וההיבט האישי שלה שנוי-במחלוקת.
📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI
פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות
שאלות נפוצות ❓
מה הייתה מעבדת-AI של MIT?
מעבדת-הבינה-המלאכותית שמינסקי ייסד יחד עם ג'ון מקארתי ב-1959 — אחת משתי מעבדות-ה-AI הראשונות בעולם.
מה זו "חברת התודעה"?
תיאוריה שמינסקי פיתח בעשור האחרון לחייו (Society of Mind), ולפיה אינטליגנציה מתעוררת מריבוי סוכנים פשוטים ולא-אינטליגנטים הפועלים יחד — לא ממנגנון-חשיבה מרכזי אחד.
למה ספר "Perceptrons" נחשב קשור לחורף-AI הראשון?
כי ניתוח-המגבלות של רשתות-נוירונים פשוטות שמינסקי ופייפרט פרסמו בספר ב-1969 נחשב בדיעבד לגורם מרכזי בירידת המימון והעניין בתחום שכונתה "חורף הבינה המלאכותית".
מה התגלה על קשריו של מינסקי אחרי מותו?
שנים לאחר מותו ב-2016 התגלה שקיבל ב-2002 מענק-מחקר של 100,000 דולר מג'פרי אפשטיין — פרשה שעוררה מחלוקת ציבורית, אף שאלמנתו הכחישה טענות נוספות שיוחסו לו.