חורף הבינה המלאכותית (AI Winter)
הגדרה
חורף הבינה המלאכותית הוא כינוי לתקופות שבהן מימון ועניין ציבורי בתחום ה-AI צנחו דרמטית, לאחר שציפיות מוגזמות לא התממשו — היו לפחות שני "חורפים" כאלה, בשנות ה-70 וה-80/90.
מה זה "חורף בינה-מלאכותית"
"חורף בינה מלאכותית" הוא כינוי לתקופה שבה מימון ועניין ציבורי בתחום צונחים בחדות, אחרי שציפיות מוגזמות לא התממשו. הדפוס חוזר על עצמו: פריצת-דרך מעוררת התלהבות מחקרית ותקשורתית, ההתלהבות מנפחת ציפיות, המימון גדל בהתאם — ואז הפער בין ההבטחות למימוש נעשה גדול-מדי מכדי להתעלם ממנו. ב-1967 כתב מרווין מינסקי מ-MIT כי "תוך דור אחד... בעיית יצירת הבינה המלאכותית תיפתר במידה רבה" — ניבוי אופטימי-מדי, וזמן קצר לאחריו התחיל להתייבש מימון-הממשלה בארה"ב ובבריטניה. לפחות שני "חורפים" כאלה נרשמו בהיסטוריה של תחום ה-AI: בשנות ה-70, וב-1987 ואילך.
החורף הראשון (1974–1980): דו"ח-לייטהיל וקיצוצי-DARPA
ה"חורף" הראשון פרץ בעקבות דו"ח לייטהיל הבריטי מ-1973, שקבע כי מחקר ה-AI נכשל בהשגת יעדיו והצביע על בעיית ה"התפוצצות הקומבינטורית" שמגבילה את יעילות האלגוריתמים. הדו"ח הוביל לפירוק כמעט-מוחלט של מחקר ה-AI הבריטי — רק שלוש אוניברסיטאות (אדינבורו, אסקס וססקס) המשיכו להחזיק תוכניות עד 1983. במקביל, בארה"ב, סוכנות DARPA עברה ממימון מחקר-בסיסי למחקר ממוקד-משימה אחרי תיקון-מנספילד מ-1969, וב-1974 בוטל תקציב תוכנית "הבנת-דיבור", אובדן של כשלושה מיליון דולר בשנה. חוקר-AI האנס מוראבץ סיכם מאוחר יותר: "ההבטחות הראשוניות שלהם ל-DARPA היו אופטימיות מדי בהרבה".
החורף השני (1987 ואילך): קריסת שוק מכונות-LISP ומערכות-המומחה
ה"חורף" השני התחיל בקריסת שוק מכונות-ה-LISP ב-1987, כשתחנות-עבודה כלליות הציעו חלופה עדיפה וזולה יותר — ענף שהיה שווה כחצי מיליארד דולר נעלם תוך שנה אחת בלבד. מערכות-המומחה, שהיו אז לב-ליבה של תעשיית ה-AI המסחרית, התבררו כיקרות-מדי לתחזוקה ו"שבירות" — נכשלות באופן דרסטי מול קלטים חריגים שלא נצפו-מראש. פרויקט "הדור החמישי" היפני, שהשיק ב-1982 יעדים שאפתניים לבניית מחשבים חדשניים מבוססי-לוגיקה, הסתיים ב-1992 בלי לעמוד בהם, ותוכנית "המחשוב האסטרטגי" האמריקאית ספגה קיצוצי-תקציב חמורים תחת הנהגתו של ג'ק שוורץ ב-DARPA.
מה משותף לשני החורפים
מעבר לגורמים המוסדיים, החוקרים עצמם תרמו לבעיה: הבטחות אופטימיות-מדי לגופי-מימון, ותרגום-מכונה שנכשל כי חוקריו הקטינו-בהערכה-חסר את מורכבות פירוק-דו-המשמעות-המילולית. גם הפרספטרון הראה מגבלות דומות ללא רשתות רב-שכבתיות ושיטת ה"התפשטות-לאחור" (backpropagation) שפותחה רק מאוחר יותר, ופרסום שהצביע על כך תרם בעצמו לחורף הראשון. את המונח "חורף בינה מלאכותית" עצמו טבעו רוג'ר שאנק ומרווין מינסקי, בהשוואה מפורשת ל"חורף גרעיני" — שרשרת-תגובה שמתחילה מפסימיות בקהילת-המחקר ומתפשטת ממנה לתקשורת, למשקיעים ולממשלה, כולם מגיבים זה לזה עד לקיפאון מלא.
רלוונטיות להיום
ההבנה ההיסטורית של מחזורי הייאוש-וההתלהבות האלה — הבטחה, אכזבה, קיצוץ, החייאה — משמשת עד היום תזכורת לזהירות גם מול גלי-ההתלהבות סביב AI בעידן הנוכחי. לפי ניתוח שפרסם כתב-העת IEEE Spectrum ב-2021, גם עידן-הבינה-העמוקה הנוכחי כבר זכה ל"מחזור-הייפ" משלו מבית היוצר של חברת המחקר Gartner, ולמרות שהמימון בתחום נמצא בשיא כל הזמנים — אין ערובה שהפעם התבנית ההיסטורית לא תחזור על עצמה.
📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI
פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות
שאלות נפוצות ❓
מה גרם לחורף הבינה-המלאכותית הראשון?
בעיקר שני דוחות ממשלתיים: דו"ח-לייטהיל הבריטי מ-1973, שקבע שמחקר ה-AI נכשל בהשגת יעדיו, ותיקון-מנספילד האמריקאי מ-1969 שהוביל את DARPA להפסיק מימון-מחקר-בסיסי — ביחד הם ייבשו את המימון בשני צדי האוקיינוס.
למה קרסה תעשיית מכונות-LISP ב-1987?
כי תחנות-עבודה כלליות וזולות יותר סיפקו ביצועים דומים או טובים יותר ממכונות-LISP הייעודיות והיקרות — ענף שהיה שווה כחצי מיליארד דולר נעלם תוך שנה אחת בלבד.
מי טבע את המונח "חורף בינה מלאכותית"?
רוג'ר שאנק ומרווין מינסקי, בהשוואה מפורשת ל"חורף גרעיני" — שרשרת-תגובה שמתחילה מפסימיות בקהילת-המחקר ומתפשטת משם לתקשורת, למשקיעים ולממשלה.
האם ייתכן "חורף" נוסף בעידן ה-AI הנוכחי?
אף אחד לא יכול לשלול זאת בוודאות — לפי IEEE Spectrum, גם הבום הנוכחי כבר זכה למחזור-הייפ משלו, וההיסטוריה מלמדת שפערים בין הבטחות למימוש נוטים בסופו של דבר להתגלות.