ג'ון מקארתי (John McCarthy)
הגדרה
ג'ון מקארתי הוא מדען-מחשב אמריקאי שטבע את המונח "בינה מלאכותית" ב-1955, ואירגן את ועידת דארטמות' שנחשבת ללידת התחום כתחום-מחקר רשמי.
מי היה ג'ון מקארתי
מקארתי נולד ב-4 בספטמבר 1927 בבוסטון, קיבל תואר ראשון במתמטיקה מ-Caltech (מכון הטכנולוגיה של קליפורניה) ב-1948, והשלים דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון ב-1951.
ועידת דארטמות' 1955: לידת השם "בינה מלאכותית"
ב-1955, יחד עם מרווין מינסקי, נתנאל רוצ'סטר וקלוד שאנון, ניסח את ההצעה הפורמלית לוועידת דארטמות' — המסמך שבו הופיע לראשונה הביטוי "Artificial Intelligence" (בינה מלאכותית), בתקווה ש"כל היבט של למידה או תכונה אחרת של אינטליגנציה ניתן בעקרון לתיאור מדויק כזה שמכונה תוכל לדמות אותו".
LISP ותרומות-תכנות נוספות
ב-1958, זמן קצר אחרי הוועידה, פיתח מקארתי את שפת התכנות LISP (Lisp) — תגלית שפונקציות רקורסיביות פרימיטיביות ניתנות להרחבה לחישוב סימבולי. מאמרו מ-1960 על הנושא הניח את היסוד לשפה שהפכה לדומיננטית במחקר AI לעשרות שנים. באותה תקופה בקירוב המציא מקארתי גם את מנגנון "איסוף-האשפה" (garbage collection) לניהול-זיכרון אוטומטי, רכיב-יסוד בשפות תכנות עד היום. באותה שנה פרסם גם את מאמר "תוכנות בעלות שכל ישר" (Programs with Common Sense), שהציע תוכנית היפותטית בשם "נוטל-העצה" (Advice Taker) שתייצג ידע כללי על העולם באמצעות לוגיקה פורמלית ותסיק ממנו מסקנות חדשות — רעיון-יסוד שהניע דורות של מחקר בייצוג-ידע.
שיתוף-זמן, סטנפורד ותיאוריית-ההיקפיות
מקארתי היה גם ממובילי רעיון ה"שיתוף-זמן" (time-sharing) — פיתוח שאיפשר למשתמשים רבים לחלוק מחשב אחד בו-זמנית — ובין 1955 ל-1962 תרם למערכות CTSS, BBN ודארטמות'. ב-1961 הציע לראשונה את רעיון "מחשוב-השירות" (utility computing), חזון מוקדם למה שהפך מאוחר יותר למחשוב-ענן. לפני כן שימש פרופסור-חבר בדארטמות' (1955) וחוקר-אורח במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT, 1956), ולימד באוניברסיטת סטנפורד מ-1962 ועד פרישתו ב-2000, כשהנחה כ-30 תלמידי-דוקטורט, ביניהם ברברה ליסקוב וראג' רדי. בין 1978 ל-1986 פיתח את שיטת "ההיקפיות" (circumscription) — כלי פורמלי בתחום ההיסק הלא-מונוטוני, שמאפשר למערכת AI להסיק מסקנות "ברירת-מחדל" שניתנות לביטול אם מגיע מידע חדש-סותר, בעיה מרכזית בייצוג-ידע.
פרסים והמורשת
בין פרסיו: פרס טיורינג (1971), פרס קיוטו (1988), מדליית-המדע הלאומית האמריקאית (1990) ומדליית בנג'מין פרנקלין (2003). מקארתי נפטר ב-24 באוקטובר 2011 בסטנפורד, קליפורניה, בגיל 84. לפי עמוד-האנדרטה הרשמי של פרס-טיורינג (ACM), מקארתי שימש גם מנהל מעבדת הבינה-המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד (Stanford Artificial Intelligence Laboratory) בין 1966 ל-1980.
📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI
פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות
שאלות נפוצות ❓
למה מקארתי נחשב "אבי" הביטוי "בינה מלאכותית"?
כי הוא זה שטבע את הביטוי "Artificial Intelligence" ב-1955, בהצעה הפורמלית לוועידת דארטמות' שכתב יחד עם מינסקי, רוצ'סטר ושאנון.
מה זו ועידת דארטמות'?
הוועידה שנחשבת ללידת הבינה המלאכותית כתחום-מחקר רשמי — ההצעה שהובילה אליה, שמקארתי היה שותף מרכזי בכתיבתה ב-1955, היא המקום שבו הופיע לראשונה הביטוי "בינה מלאכותית".
מה תרם מקארתי לשפת LISP?
פיתח אותה ב-1958 מתוך הגילוי שפונקציות רקורסיביות פרימיטיביות ניתנות להרחבה לחישוב סימבולי, והמציא באותה תקופה גם את מנגנון "איסוף-האשפה" (garbage collection) לניהול-זיכרון אוטומטי — רכיב-יסוד בשפות תכנות עד היום.
מי היו חלק מתלמידיו הבולטים?
בין כ-30 תלמידי-הדוקטורט שהנחה בסטנפורד היו ברברה ליסקוב וראג' רדי.