השאלה הפתוחה הגדולה ביותר בבינה היוצרת אינה טכנית אלא משפטית: על מה אומנו המודלים. רוב מחוללי-התמונה הבולטים אומנו על חומר שנאסף מהרשת בלי רישוי מפורש, וסביב זה מתנהלות תביעות רבות. Bria AI, שנוסדה ב-2020, הפכה את התשובה לשאלה הזו למוצר עצמו: היא מרשה מראש את כל התוכן שעליו היא מאמנת, ומפעילה מנגנון-ייחוס שמנסה לזהות אילו מקורות השפיעו על תמונה שנוצרה — כדי שאפשר יהיה להעביר תמלוגים בהתאם.
השותפה המרכזית בגישה הזו היא Getty Images, ענקית ארכיוני-התצלומים, שהיא גם מקור-תוכן וגם משקיעה בחברה, כפי שדיווחה רויטרס. הלקוחות העיקריים הם ארגונים ומותגים — בדיוק אלה שחשופים לתביעה או לנזק-מוניטין אם יתברר שחומר-שיווק שלהם נוצר על בסיס יצירה גנובה. לכן המוצר נמכר כ״בטוח לשימוש מסחרי״ ולא כ״היפה ביותר״.
הגיוסים מתעדים את התקדמות הגישה: 24 מיליון דולר בסבב A בפברואר 2024, ו-40 מיליון דולר בסבב B במרץ 2025.
השאלה שנשארת פתוחה היא האם זהו כיוון-על של השוק או נישה. אימון על נתונים מורשים בלבד מגביל את היקף-הנתונים ולכן עלול לפגוע באיכות ביחס למודלים שאומנו על כל הרשת, והוא יקר יותר. נכון ל-2026 עוד לא הוכרעו התביעות המרכזיות בעולם בנושא, וההכרעה בהן — ולא איכות-המודלים — היא שתקבע כמה שווה הגישה שבה בחרה החברה.
מעבר לשאלה המשפטית, מנגנון-הייחוס מציב אתגר טכני לא-פשוט: קשה מאוד לומר בוודאות אילו תמונות באימון השפיעו על פלט מסוים, מפני שמודל גנרטיבי אינו שומר עותקים אלא דפוסים סטטיסטיים. כל פתרון בתחום הוא בהכרח קירוב, ואיכות הקירוב היא חלק מהטענה המסחרית.
הנושא נוגע בשאלה רחבה יותר שהתעשייה כולה מתמודדת איתה: אם יוצרים לא יתוגמלו על חומר שעליו אומנו המודלים, מה יהיה התמריץ להמשיך לייצר את החומר הזה מלכתחילה. גישת הרישוי-מראש היא אחת התשובות המוצעות, לצד תשלום בדיעבד והסתמכות על ״שימוש הוגן״ — ושלוש הגישות מתחרות זו בזו בבתי-משפט ובחקיקה בו-זמנית.