זכויות יוצרים ובינה מלאכותית

זכויות יוצרים ובינה מלאכותית היא סוגיה משפטית פתוחה ושנויה-במחלוקת, עם שני צדדים נפרדים: האם מותר לאמן מודלים על יצירות מוגנות בזכויות-יוצרים בלי רשות מפורשת של היוצר, ולמי שייכת בכלל יצירה שנוצרה בעזרת AI. מודלי AI רבים אומנו על כמויות עצומות של טקסט ותמונות שנאספו מהאינטרנט — ספרים, מאמרים, יצירות-אמנות — לעיתים בלי הסכמה מפורשת של היוצרים. מחקר על מודלי-שפה מצא שהם "זוכרים" ומשחזרים כ-1 עד 7 אחוזים מנתוני-האימון שלהם כמעט-מילה-במילה — עובדה שהופכת את סכנת-ההעתקה מתיאורטית לניתנת-להוכחה בבית-משפט.

הצד הראשון מתברר כיום בעשרות תביעות משפטיות ממשיות. הבולטות שבהן: הניו-יורק-טיימס תבע את מיקרוסופט ו-OpenAI בדצמבר 2023 על אימון על מאמרי-העיתון; חברת Getty Images תבעה את Stability AI על שימוש-לא-מורשה במיליוני תמונות; ואגודת-הסופרים האמריקאית (Authors Guild), כולל ג'ורג' ר"ר מרטין, תבעה את OpenAI על העתקת ספרים מוגנים לאימון. תיק דומה נגד Anthropic הסתיים בהסכם-פשרה של כ-1.5 מיליארד דולר, שאושר סופית ביולי 2026 — כ-3,000 דולר לכל ספר (לא לכל סופר: הסכום מתחלק בין סופרים למו"לים), על כ-482 אלף ספרים. לצד התביעות התפתחו שני מסלולים שאינם משפטיים: עסקאות רישוי תוכן לאימון, שבהן מו״ל מקבל תשלום במקום לתבוע, ומסע ציבורי בריטי מ-2025 שביקש למנוע היחלשות של חוק זכויות-היוצרים עצמו — מסע Make It Fair (Make It Fair Campaign).

ספרים: סריקה, ספריות פיראטיות ופשרה. בתביעת הסופרים נגד Anthropic (מפתחת Claude) פסק השופט הפדרלי ויליאם אלסופ ב-23 ביוני 2025 פסק-דין כפול. מצד אחד, אימון מודל על ספרים נחשב "שימוש-הוגן" — וכך גם הנוהג שנחשף בתיק: החברה קנתה מיליוני ספרים מודפסים, רובם משומשים, הסירה את הכריכות, חתכה את הדפים, סרקה אותם והשליכה את הנייר. מצד שני, הורדת יותר משבעה מיליון עותקים מספריות-פיראטיות (Books3, LibGen ו-Pirate Library Mirror) לבניית ספרייה קבועה אינה שימוש-הוגן — והסוגיה הזו היא שהובילה לפשרה ולהתחייבות להשמיד את הקבצים. בינואר 2026 חשף הוושינגטון פוסט, על-סמך מסמכי-התיק, שמבצע-הסריקה נקרא בחברה "Project Panama" ותואר במסמך פנימי כמאמץ "לסרוק באופן הרסני את כל הספרים בעולם", בעלות של עשרות מיליוני דולרים. באוגוסט 2026 דיווח אתר 404 Media שגם אמזון מפעילה מחסן בלאס-וגאס שבו חותכים ספרים וסורקים אותם; אמזון מסרה רק שהיא קונה ספרים "כדי לשפר מוצרים ושירותים". הדיווחים עוררו גל ברשתות ומחאה של ארגוני-סופרים, ובהם מועצת-הסופרים האירופית.

גם Meta נתבעה על ספרים: מסמכי-בית-משפט מ-2025 הראו שעובדיה הורידו ספרים מ-LibGen ומספריות-צל נוספות, לפי התובעים באישור שהגיע עד מארק צוקרברג. ביוני 2025 פסק השופט וינס צ'אברייה לטובת Meta מול 13 סופרים, אך הדגיש שזה קרה משום שהתובעים "טענו את הטענות הלא-נכונות"; התביעה על הפצת הספרים בטורנט עדיין נמשכת. הרקע ההיסטורי: ב-2015 קבע בית-משפט-לערעורים אמריקאי שסריקת ספרים בידי גוגל לצורך חיפוש היא שימוש-הוגן — אבל גוגל סרקה עותקים של ספריות, בלי להשמיד אותם.

הצד השני — מיהו "בעלים" של יצירת-AI — פחות אחיד בין מדינות. בארצות-הברית, משרד-זכויות-היוצרים דורש "יצירה אנושית" מובהקת: יצירה שנוצרה כליל על ידי מכונה אינה זכאית להגנה, אך יצירה שכוללת מספיק בחירה ועיצוב אנושי כן — כפי שנקבע בינואר 2025 במקרה-מבחן שאושר לרישום. בבריטניה, לעומת זאת, החוק מעניק זכויות-יוצרים למי ש"ביצע את הסידורים הנחוצים" ליצירה — בדרך-כלל המתכנת האנושי, לא ה-AI עצמו.

בישראל, משרד-המשפטים פרסם בדצמבר 2022 חוות-דעת הקובעת ששימוש נרחב ביצירות מוגנות לאימון מודלים נחשב בדרך-כלל "שימוש-הוגן" לפי סעיף 19 לחוק-זכות-יוצרים — למעט מקרים צרים-יותר שבהם מטרת-האימון היא ליצור יצירות מתחרות ליוצר בודד, שאלה עשויים לדרוש רישיון מפורש. חוות-הדעת קדמה בכשנה למדיניות-הבינה-המלאכותית-הלאומית שאומצה בדצמבר 2023.