הניו יורק טיימס נגד OpenAI (NYT v. OpenAI)

התביעה ומה היא טוענת

ב-27 בדצמבר 2023 הגיש הניו יורק טיימס תביעה בבית המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי של ניו יורק נגד OpenAI ונגד מיקרוסופט, השותפה והמשקיעה שלה. לפי כתב התביעה, החברות אימנו את מודלי השפה שלהן על מיליוני כתבות של העיתון בלי רשות, והצ'אטבוטים שלהן, ChatGPT ו-Copilot, הפיקו העתקים כמעט מדויקים של כתבות מוגנות. כך, לטענת העיתון, הם מתחרים בעיתונות שלו וגורמים לו לאבד מנויים והכנסות מפרסום. עורכי הדין של העיתון טענו שאין שום דבר טרנספורמטיבי, כלומר יוצר משהו חדש, בשימוש בתוכן של הטיימס בלי תשלום כדי ליצור מוצרים שמחליפים אותו ומושכים ממנו קוראים. התביעה טענה גם שהצ'אטבוטים מייחסים לעיתון דברים שלא פרסם, תופעה שנקראת הזיה. הטיימס לא נקב בסכום, אבל ביקש פיצויים שלטענתו מגיעים למיליארדי דולרים, וצו להשמדת מערכי נתונים ומודלים שנבנו על יצירותיו. לפני התביעה ניהלו העיתון ו-OpenAI משא ומתן על רישיון שימוש בתוכן, שלא הבשיל להסכם.

עמדת OpenAI ומיקרוסופט

OpenAI טוענת מאז תחילת התיק שאימון מודלים על חומר שפורסם ברשת מוגן בדוקטרינת השימוש ההוגן (fair use) של חוק זכויות היוצרים האמריקני, שמתירה במצבים מסוימים שימוש ביצירה בלי רשות. לפי ויקיפדיה, בבקשת הסילוק שהגישה בפברואר 2024 טענה OpenAI שהמוצרים שלה טרנספורמטיביים ואינם תחליף לעיתון, שהטיימס תמרן את המוצרים כדי להפיק העתקות מילה במילה בניגוד לתנאי השימוש, ושחלק מהטענות התיישנו. בדיון שנערך בינואר 2025 אמר עורך הדין של OpenAI שהעיתונים ניסחו פרומפטים במיוחד כדי לאלץ את הצ'אטבוט לפלוט קטעים ארוכים מהאתר, ושכך לא משתמשים בשירות רוב האנשים. "זו לא מערכת לשליפת מסמכים. זה מודל שפה גדול", אמר. אחרי החלטת בית המשפט במרץ 2025 מסר דובר החברה ל-NPR שהיא מצפה להבהיר שהיא בונה את מודלי ה-AI שלה "מנתונים זמינים לציבור, באופן שמבוסס על שימוש הוגן ותומך בחדשנות". בבקשה לפסק דין בלי משפט מלא שהגישו הנתבעים בספטמבר 2026 הם טוענים שהשימוש בכתבות לאימון הוא שימוש הוגן.

ההליך עד 2026

בהחלטה שניתנה במרץ 2025 סילק השופט סידני שטיין חלק מהעילות, ובהן עילות לפי חוק זכויות היוצרים הדיגיטלי האמריקני (DMCA), והשאיר עילות הפרה מרכזיות לבירור. ההחלטה לא הכריעה בשאלת השימוש ההוגן. תביעות של עיתונים ומו"לים נוספים נגד OpenAI, ובהם ניו יורק דיילי ניוז והמרכז לעיתונות תחקירית (CIR), רוכזו עם תיק הטיימס במסגרת הליך רב-תיקי אחד בפני השופט שטיין, תחת השם In re OpenAI Copyright Infringement Litigation. בשלב גילוי המסמכים התנהל מאבק על יומני השיחות של ChatGPT: העיתונים ביקשו אותם כדי לבדוק אם ובאיזו תדירות הצ'אטבוט משחזר את התוכן שלהם, ו-OpenAI טענה שאיתור השיחות ועיבודן מכבידים מבחינה טכנית ומעוררים חשש לפרטיות המשתמשים. לפי TechCrunch, בסופו של דבר מסרה החברה מדגם של 20 מיליון שיחות; הצדדים חלוקים על היקף הגילוי ועל אופן עיבוד הנתונים.

2026: בקשת סנקציות ומסמכים שנחשפו

ביולי 2026 ביקשו הטיימס ותובעים נוספים מבית המשפט להטיל סנקציות על OpenAI, בטענה לליקויים בגילוי המסמכים. לפי הבקשה, החברה טענה לאורך התיק שאינה יכולה לחפש במאגר האימון שלה, בעוד שבעדות שנגבתה באפריל התברר, לטענת העיתונים, שכבר ערכה חיפושים כאלה, ושהחזיקה מאגר של כ-78 מיליון שיחות ChatGPT ששימש אותה לבדיקה פנימית. דובר OpenAI דחה את הטענות, כינה אותן "שקריות בעליל", ואמר שהעיתון מנסה "לפלוש לפרטיות של אנשים שאין להם שום קשר לתיק". בספטמבר 2026 הגישו הצדדים בקשות לפסק דין בלי משפט מלא (summary judgment). ב-17 בספטמבר 2026 פורסם נוסח לא מושחר של כתב טענות של הטיימס, ובו כלל העיתון ציטוטים ממסמכים פנימיים שיוחסו לעובדי מיקרוסופט ו-OpenAI. TechCrunch ציין שחלק גדול מהמידע לקוח מכתב הטענות של הטיימס עצמו ולא מהמסמכים המקוריים, שנותרו חסויים, ושהציטוטים מובאים בלי ההקשר המקורי שלהם. אלה טענות של צד בתיק, ולא קביעות של בית המשפט.

עמדת הממשל האמריקני

ב-1 בספטמבר 2026 הגישה ממשלת ארצות הברית לבית המשפט הצהרת עמדה (Statement of Interest) שתמכה בעמדת OpenAI. לפי ההצהרה, לארצות הברית יש "אינטרס חזק" בשאלה אם אימון מודלי AI על יצירות כתובות הוא שימוש הוגן, משום שהיא קשורה לפיתוח תעשיית AI אמריקנית חזקה ותחרותית, וחשוב לה "לשמור על הובלה עולמית בבינה מלאכותית". לפי WIRED, הממשל טען באותו מסמך שאימון מודלים על יצירות מוגנות הוא שימוש "טרנספורמטיבי במיוחד", ושההגדרה של הטיימס לשימוש הוגן "אינה עקבית" עם הדין הקיים. דובר הטיימס הגיב שהממשל "מצדד בקומץ חברות AI ששוויין טריליון דולר על חשבון אינספור יוצרים אמריקנים", ושחברות ה-AI צריכות פשוט לשלם הוגן על התוכן. עורך דין לקניין רוחני אמר ל-WIRED שהשופט שטיין אינו מחויב לאמץ את עמדת הממשל, אף שסביר שיתייחס אליה ברצינות. עמדת הממשל אינה הכרעה בשאלת השימוש ההוגן. הרקע הרחב מוסבר בערך זכויות יוצרים ובינה מלאכותית, והחלופה המסחרית, הסכמי רישוי בין מו"לים לחברות AI, בערך עסקאות רישוי תוכן לאימון.