מאסק נגד אלטמן (Musk v. Altman)

הרקע: ארגון ללא כוונת רווח וזרוע עסקית

OpenAI נוסדה ב-2015 כארגון ללא כוונת רווח, ואילון מאסק וסם אלטמן היו בין מייסדיה. ב-2018 עזב מאסק את הדירקטוריון, ובאותה עת הסביר זאת בחשש לניגוד עניינים עתידי עם פיתוח ה-AI בטסלה. ב-2019 עברה OpenAI למבנה של "רווח מוגבל", שבו זרוע עסקית פועלת תחת הארגון ללא כוונת רווח. לפי TechCrunch, התרומות האחרונות של מאסק לארגון ניתנו ב-2020. על הרקע הזה בנויה הטענה המרכזית שלו: שהכסף ניתן לארגון שנועד לפתח בינה מלאכותית לטובת האנושות, ושהפיכתו לגוף מסחרי הפרה את מה שהובטח לו. לפי TechCrunch, מאסק האשים את הנתבעים ב"גניבת ארגון צדקה", ו-OpenAI דחתה את הטענה.

מהתביעה ועד המשפט

ב-29 בפברואר 2024 הגיש מאסק תביעה בבית משפט של מדינת קליפורניה, ובאוגוסט 2024 חידש אותה בבית המשפט הפדרלי למחוז הצפוני של קליפורניה, בפני השופטת איבון גונזלס רוג'רס. לצד מאסק תבעה גם חברת ה-AI שלו, xAI, ובין הנתבעים היו גם גרג ברוקמן ומיקרוסופט, שנתבעה על סיוע להפרה. מאסק ביקש צו מניעה זמני שיעצור את המעבר של OpenAI למבנה למטרות רווח, ובמרץ 2025 דחתה השופטת את הבקשה וקבעה שהתיק יידון בפני חבר מושבעים באביב 2026. באפריל 2025 הגישה OpenAI תביעה שכנגד, ובפרסום שליווה אותה ברשת X טענה שמאסק נוקט טקטיקות בחוסר תום לב כדי להאט אותה. במאי 2025 הודיעה OpenAI שהזרוע ללא כוונת רווח תמשיך לשלוט בחברה, ובאוקטובר 2025 השלימה את הארגון מחדש: הקרן ללא כוונת רווח, OpenAI Foundation, קיבלה שליטה בתאגיד לתועלת הציבור בשם OpenAI Group. לפי הדיווח על השלמת המהלך, הקרן החזיקה אז ב-26% ממניותיו ומיקרוסופט בכ-27%.

המשפט: הטענות של שני הצדדים

בחירת המושבעים החלה ב-27 באפריל 2026, ובין העדים היו מאסק עצמו ומנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה. לפי עורכי הדין של מאסק, הנתבעים הבינו שהוא רוצה לתמוך בארגון ללא כוונת רווח שיבטיח שהתועלת של AI תגיע לכולם ושלא תהיה בשליטת גוף אחד. לדבריהם, ההשקעה של מיקרוסופט ב-2023, בהיקף של 10 מיליארד דולר, הייתה הנקודה שבה החשד שלו הפך לוודאות, ושווי המניות שבידי מייסדים ובידי מיקרוסופט מראה שתרומותיו שימשו בסופו של דבר לטובת גורמים פרטיים. עורכי הדין של OpenAI טענו מנגד שאף עד לא תיאר הגבלה מוגדרת שהוצבה על התרומות, שכל המעורבים הסכימו שיידרש גיוס הון פרטי, ושמאסק עצמו ניסה להקים זרוע למטרות רווח בשליטתו. רואה חשבון חוקר מטעם OpenAI העיד שכל תרומותיו נוצלו הרבה לפני 5 באוגוסט 2021, המועד הקובע לעילה הראשונה, והחברה טענה שהזרוע העסקית ממשיכה לקדם את ייעוד הארגון. לטענתה, מאסק תבע אחרי שהבין שטעה לגבי עתידה של OpenAI לאחר השקת ChatGPT.

ההכרעה בשלב הראשון

השופטת מינתה במשפט חבר מושבעים מייעץ, כלומר חבר מושבעים שממליץ, וההכרעה עצמה נשארת בידי השופטת. ב-18 במאי 2026 המליצו תשעת המושבעים, פה אחד, לקבוע שהתביעות שנדונו במשפט התיישנו. לפי TechCrunch, OpenAI טענה שהנזקים שנטענו בשלוש העילות התרחשו לפני המועדים הקובעים — 5 באוגוסט 2021, 5 באוגוסט 2022 ו-14 בנובמבר 2021 — והמושבעים קיבלו את הטענה. השופטת אימצה את ההמלצה, ובהחלטה מ-20 במאי 2026 אישרה שאימצה אותה כממצאים ומסקנות שלה, וכתבה שהיו ראיות רבות שתומכות בה. ההחלטה עסקה בהתיישנות, ולא הכריעה לגופן בטענות על הפרת התחייבויות. הפסק ניתן באמצע דיון על הפיצוי האפשרי, שבו הציג מומחה מטעם מאסק הערכה של 78.8 עד 135 מיליארד דולר לרווחים שלטענתו הפיקו OpenAI ומיקרוסופט על חשבונו; לפי TechCrunch, השופטת אמרה למומחה שהניתוח שלו נראה מנותק מהעובדות שבבסיס התיק. עורך הדין הראשי של OpenAI כינה את התביעה ניסיון צבוע לחבל במתחרה, ומיקרוסופט בירכה על הפסק.

מה נשאר פתוח

ההכרעה במאי לא סיימה את התיק. ביוני 2026 הורתה השופטת לצדדים לקבוע לוח זמנים לטיעונים על התביעות שנותרו, וכתבה שיש לה חששות לגבי היתכנותן לאור התחרות העזה בתחום ה-AI. לפי מסמך משותף של הצדדים מיולי 2026, התביעות שנותרו הן עילות של הגבלים עסקיים, תחרות בלתי הוגנת וסימני מסחר, והדיון בתביעה שכנגד של OpenAI נדחה לשלב השני של ההליך. מאסק כתב אחרי ההכרעה שהשאלה היחידה היא "מתי" נעשו המעשים שהוא מייחס לאלטמן ולברוקמן, והודיע שבכוונתו לערער לבית המשפט לערעורים של המעגל התשיעי; עורך דינו מסר: "מילה אחת: ערעור". הערכים OpenAI, סם אלטמן ואילון מאסק מתארים את הצדדים, והספר אימפריית ה-AI עוסק בתולדות החברה. סכסוך משפטי אחר סביב OpenAI, על זכויות יוצרים, מתואר בערך הניו יורק טיימס נגד OpenAI.