איך השוק נפתח
הסכם הרישוי הראשון בין מו״ל חדשות לחברת בינה מלאכותית נחתם ביולי 2023. ב-13 ביולי הודיעו הסוכנות האמריקאית Associated Press ו-OpenAI שהן חותמות על עסקה שמעניקה ל-OpenAI גישה לחלק מארכיון הכתבות של הסוכנות, החל מ-1985, בתמורה לגישת AP לטכנולוגיה ולמומחיות-המוצר של OpenAI; הסכום לא פורסם. סגנית-הנשיא הבכירה ומנהלת-ההכנסות של AP, קריסטין הייטמן (Kristin Heitmann), אמרה שהיא שמחה ש-OpenAI מכירה בכך ש"תוכן חדשותי עובדתי ולא-מפלגתי חיוני לטכנולוגיה המתפתחת הזאת", ושהיא מכבדת את ערך הקניין הרוחני של הסוכנות. לפי סקירת Digiday, הגל שפתחה עסקת AP המשיך בסוף 2023 בעסקאות בין OpenAI לבין Politico, Business Insider והעיתונים הגרמניים Bild ו-Welt של אקסל שפרינגר.
ציר הזמן: מי חתם ובכמה
ב-2024 נחתמו עשרות עסקאות נוספות, מתועדות בציר-זמן של Digiday ובדוח של CB Insights. ב-13 במרץ חתמו לה-מונד הצרפתי ופריסה מדיה הספרדית עם OpenAI; מנכ״ל לה-מונד, לואי דרייפוס (Louis Dreyfus), כתב שהעסקה מבססת מקור-הכנסה נוסף רב-שנתי, ובו חלק מ"זכויות-סמוכות" למערכת. ב-29 באפריל חתם הפייננשל טיימס עם OpenAI, בעסקה ששוויה 5 עד 10 מיליון דולר לשנה לפי הוול-סטריט ג'ורנל; אקסל שפרינגר הרחיבה באותו יום את שיתוף-הפעולה עם מיקרוסופט. ב-7 במאי חתמה Dotdash Meredith עם OpenAI בעסקה ששוויה לפחות 16 מיליון דולר, וב-8 במאי חתמה Informa הבריטית עם מיקרוסופט בעסקה ששוויה יותר מ-10 מיליון דולר בשנתה הראשונה. ב-22 במאי חתם ניוז קורפ עם OpenAI על העסקה הגדולה בציר-הזמן: חמש שנים ומעל 250 מיליון דולר. גם רדיט חתמה עם גוגל בעסקה של כ-60 מיליון דולר לפי CB Insights, ובנפרד עם OpenAI.
מי בחר לתבוע במקום לחתום
לא כל מו״ל בחר להיכנס לעסקה. הניו-יורק-טיימס תבע את מיקרוסופט ואת OpenAI כבר בדצמבר 2023, בטענה שהשתמשו במאמריו המוגנים לאימון מודלים בלי רשות. בפברואר 2024 הצטרפו לתביעות דומות Raw Story, AlterNet ו-The Intercept; באפריל תבעו שמונה עיתונים יומיים נוספים, ובנובמבר קבוצת מו״לים קנדיים. באוקטובר תבע ניוז קורפ את חברת מנוע-החיפוש Perplexity AI, בטענה להפרת זכויות-יוצרים וסימני-מסחר בתוכן מהוול-סטריט ג'ורנל ומהניו-יורק פוסט — כלומר אותו ניוז קורפ שחתם באותה שנה על עסקת הרישוי הגדולה ביותר, תבע חברה אחרת שלא הציעה לו הסכם.
מודלים חדשים לתשלום: שיתוף-הכנסות במקום סכום קבוע
לצד עסקאות הרישוי החד-פעמיות התפתחו גם מודלים משתפי-הכנסה. Perplexity AI השיקה תוכנית שבה מו״לים — Time, Der Spiegel, Fortune, Entrepreneur ו-The Texas Tribune, וגם בעלת וורדפרס Automattic — מקבלים חלק מהכנסות-הפרסום בפלטפורמה שלה; בדצמבר 2024 הצטרפו 14 מו״לים נוספים. הפייננשל טיימס, אקסל שפרינגר, האטלנטיק, פורצ'ן ויוניברסל מיוזיק גרופ חתמו עם הסטארט-אפ ProRata.ai על עסקה שמעניקה להם, לפי דיווח Axios, 50 אחוזים מהכנסות-המנוי של מנוע-חיפוש-AI חדש שהחברה מפעילה. מיקרוסופט, מצדה, שילמה לפייננשל טיימס, לרויטרס, לאקסל שפרינגר, ל-Hearst ולרשת-העיתונים USA Today כדי שתוכנם יופיע בתקצירי-החדשות של עוזר ה-AI שלה, Copilot.
הצד השני של המטבע
השוק שנוצר מפריד בין מי שחתם למי שלא: מי שחתם מקבל תשלום, ייחוס וגישה לטכנולוגיה; מי שלא עלול למצוא את תוכנו מסוכם בלי תשלום ולאבד תנועה לאתרו — התופעה המתוארת בערך חיפוש ללא הקלקה. גם בין החותמים הכסף לא בהכרח מגיע ליוצר הבודד: סקר מרכז CREATe באוניברסיטת גלזגו, שפורסם ב-19 במרץ 2024 בקרב כ-10,000 עיתונאים פרילנסרים בבריטניה (כ-500 השיבו), מצא ש-7 אחוזים בלבד מהעיתונאים הפרילנסרים בבריטניה שעיתונות היא עיסוקם העיקרי קיבלו אי-פעם תשלום מהסכמי-רישוי בין מו״לים לפלטפורמות מקוונות. שכבת-הרישוי המסחרית כאן היא רק אחת מכמה: מנגנונים טכניים כמו RSL ו-pay per crawl, שמאפשרים לכל אתר להצהיר על תנאי-שימוש בלי משא-ומתן ישיר, מתוארים בערך רישוי נתוני-אימון; ומסע Make It Fair הבריטי מ-2025 הוא תגובה שונה לגמרי לאותה בעיה — לא עסקה מסחרית, אלא מסע-שכנוע ציבורי נגד היחלשות חוק זכויות-היוצרים.