הרעיון התיאורטי שקדם לניסוי
עשרות שנים לפני 1971 העלה המתמטיקאי ג'ון פון נוימן רעיון תיאורטי: האם ייתכן שתוכנת-מחשב תוכל להעתיק את עצמה בעצמה, בלי התערבות אנושית, כמו אורגניזם ביולוגי מתרבה. בוב תומאס (Bob Thomas), מהנדס-תוכנה בחברת המחקר הצבאית-אקדמית BBN, ביקש לבחון את הרעיון הזה בפועל, וכתב לצורך כך תוכנית ניסיונית קטנה שקרא לה Creeper.
Creeper: תוכנית שמתניידת, לא (עדיין) משכפלת
הגרסה המקורית של Creeper לא שכפלה את עצמה, אלא פשוט "עברה" ממחשב אחד למשנהו ברשת ARPANET — בכל רגע נתון הייתה קיימת רק עותק אחד שלה. Creeper רצה על מחשבי DEC PDP-10 שהריצו את מערכת-ההפעלה TENEX, ובכל מחשב שאליו הגיעה הציגה על גבי המסך הודעה משועשעת: "I'm the creeper, catch me if you can" ("אני הזוחל, תפסו אותי אם תוכלו").
ריי טומלינסון: משדרג-ה-Creeper ויוצר-ה-Reaper
ריי טומלינסון (Ray Tomlinson), עמית-לעבודה של תומאס באותה חברת BBN, המוכר בעיקר כמי שהמציא ב-1971 את הדואר-האלקטרוני המבוזר ואת השימוש בסימן "@" בכתובות-דוא"ל, שידרג את Creeper כך שתדע לשכפל את עצמה במקום רק לנוע ממחשב למחשב. בתגובה לגרסה-המשוכפלת הזו כתב טומלינסון עצמו תוכנית נוספת, Reaper, שתפקידה היה לנוע ברשת, לאתר עותקים של Creeper ולמחוק אותם.
מחלוקת-ייחוס קטנה בין המקורות
רוב המקורות המוסמכים על הפרשה — ובהם ערכי-האנציקלופדיה המרכזיים בנושא — מייחסים את יצירת Reaper במפורש לטומלינסון, אך אתרים אחדים מזכירים גם גרסה חלופית שלפיה תומאס עצמו כתב אותה. הפער הזה, בין מקור עיקרי אחד לגרסה חלופית פחות-מבוססת, שכיח יחסית באירועים היסטוריים מוקדמים כל-כך בעולם המחשוב, שתועדו בזמנו רק בתוך קהילה סגורה יחסית של מהנדסים.
למה זה נחשב "הראשון" משני הכיוונים
Creeper נחשבת כיום, כמעט פה-אחד בכל המקורות, לתוכנה המשכפלת-עצמה-הראשונה בהיסטוריה — קודמת בכעשרים שנה למה שהיום מכונה "תולעת-מחשב". Reaper, שנכתבה במפורש כדי לאתר ולסלק אותה, נחשבת בתמורה לתוכנת-האנטי-וירוס-הראשונה בעולם, אף שאיש מיוצריה לא השתמש אז במונח "וירוס" או "אנטי-וירוס" כלל — מונחים שנטבעו רק שנים רבות מאוחר יותר.