דיוויד קורטני מאר נולד ב-19 בינואר 1945 בווודפורד, אנגליה. הוא למד במכללת טריניטי שבאוניברסיטת קיימברידג', קיבל תואר ראשון במתמטיקה ב-1966 ודוקטורט ב-1969 בהנחיית ג'יילס ברינדלי, על תזה בשם "תיאוריה כללית לקליפת-המוח". תחילת דרכו המדעית הייתה בבניית מודלים תיאורטיים למבנים במוח (המוח הקטן, הקורטקס, ההיפוקמפוס) — הרבה לפני שפנה לתחום הראייה שבו נודע בעיקר. משנת 1968 היה עמית-מחקר במכללת טריניטי.
ב-1977 הצטרף מאר למחלקת הפסיכולוגיה ב-MIT, וזכה שם לפרופסורה מלאה ב-1980. שם פיתח את תרומתו המשפיעה והמתמשכת ביותר: תיאוריה חישובית כללית של ראייה, המבחינה בין שלוש "רמות-ניתוח" משלימות להבנת כל מערכת שמעבדת מידע — רמה "חישובית" (מהי הבעיה שהמערכת פותרת, ולמה); רמה "אלגוריתמית-ייצוגית" (איזה ייצוג של הקלט והפלט משמש, ואיזה תהליך ממיר את הקלט לפלט); ורמה "מימושית" (איך זה ממומש פיזית — למשל בנוירונים או בסיליקון). המסגרת הזו הפכה לכלי-מתודולוגי יסודי הרבה מעבר לחקר-הראייה — עמוד-תווך במדעי-הקוגניציה ובמדעי-המוח באופן כללי, ועדיין נלמדת ומצוטטת כיום.
ספרו המרכזי, "Vision: A Computational Investigation into the Human Representation and Processing of Visual Information", הושלם ברובו כבר בקיץ 1979 אך יצא לאור רק ב-1982, לאחר מותו. הספר הציג צינור-עיבוד חישובי מדורג לאופן שבו מערכת-הראייה עשויה להתקדם מנתוני-תמונה גולמיים ("סקיצה ראשונית") דרך ייצוגי-ביניים ועד להבנה תלת-ממדית מלאה של סצנה — והשפיע ישירות על מחקר-המשך בראייה ממוחשבת ובזיהוי-אובייקטים, כולל אצל תלמידו-לדוקטורט שמעון אולמן, שהמשיך והרחיב היבטים ממסגרת-המחקר הזו ב-MIT ולאחר מכן במכון ויצמן למדע בישראל.
מאר אובחן עם לוקמיה ונפטר ב-17 בנובמבר 1980 בקיימברידג', מסצ'וסטס, בגיל 35 בלבד — קטע קריירה שהשפעתה המלאה רק החלה להתגלות עם צאת ספרו לאור. פרסים אחדים בתחומי מדעי-המוח החישוביים וחקר-הראייה נקראים על שמו כיום (למשל פרס/מדליית דיוויד מאר, המוענקים בכנסים מובילים לראייה ממוחשבת) — עדות להערכת התחום להשפעתו המתמשכת, חרף קוצר קריירתו.