R&D1 וגונפיי יוקוי: המשך ישיר ל-Game & Watch
אגף המחקר-והפיתוח R&D1 של נינטנדו, בהובלת המעצב גונפיי יוקוי (Gunpei Yokoi), פיתח את ה-Game Boy כהמשך ישיר למשחקי ה-Game & Watch הניידים שיוקוי עצמו יצר בשנות ה-80 — אך בשונה מהם, הקונסולה החדשה תמכה במחסניות-משחק מתחלפות, ולא הוגבלה למשחק בודד וקבוע לכל מכשיר.
יפן, צפון אמריקה, אירופה: שלוש השקות בשלושה מחירים
הקונסולה יצאה לשוק היפני ב-21 באפריל 1989 במחיר 12,500 יין, הגיעה לצפון אמריקה ב-31 ביולי 1989 במחיר 89.99 דולר, ולאירופה רק בספטמבר 1990 במחיר 69.99 ליש"ט — כשבשווקים המערביים נמכרה בחבילה אחת עם משחק הטטריס.
"חשיבה רוחבית על טכנולוגיה מיושנת": פילוסופיית העיצוב של יוקוי
יוקוי בנה את ה-Game Boy סביב פילוסופיית-עיצוב שכינה "חשיבה רוחבית על טכנולוגיה מיושנת": שימוש מכוון ברכיבים זולים ובוגרים-מבחינה-טכנולוגית שכבר הוכיחו את עצמם, במקום מרוץ אחר החדשנות המתקדמת והיקרה ביותר. כך קיבל המכשיר מעבד Sharp SM83, הכלאה בין Intel 8080 ל-Zilog Z80, ומסך LCD מונוכרומטי בארבעה גווני-אפור-ירקרק בלבד ברזולוציית 160x144 פיקסלים — אך גם צריכת-חשמל נמוכה שאיפשרה עד 30 שעות משחק על ארבע סוללות AA רגילות בלבד.
מול Atari Lynx ו-Sega Game Gear: איך ה"נחות" ניצח
בזמן ש-Game Boy יצא לשוק, שני מתחרים ישירים — ה-Atari Lynx וה-Sega Game Gear — הציעו מסכים צבעוניים ומפרט טכני מתקדם משמעותית, אך גם צרכו סוללות בקצב מהיר בהרבה. בפועל, דווקא הבחירות ה"נחותות" טכנית של נינטנדו — משקל קל, מחיר נמוך, וסוללות שמחזיקות שעות ארוכות — הכריעו את הקרב המסחרי לטובת Game Boy, יחד עם ספריית-משחקים שכללה כותרות-דגל כמו טטריס וסדרת פוקימון בהמשך.
118.69 מיליון יחידות, ופרישתו של יוקוי ב-1996
ה-Game Boy נותר בייצור עד 2003, ולאורך אותן שנים, יחד עם היורשת המשופרת שלו Game Boy Color, נמכרו ממנו יחד 118.69 מיליון יחידות ברחבי העולם — נתון שהפך אותו לקונסולה הנמכרת ביותר בתקופתו, עד שהחליפה אותה בהדרגה משפחת ה-Game Boy Advance מ-2001 ואילך. יוקוי עצמו עזב את נינטנדו באוגוסט 1996, זמן קצר לאחר כישלונה המסחרי של קונסולת ה-Virtual Boy שפיתח — נינטנדו עצמה טענה שהעיתוי היה מקרי בלבד ולא קשור לכך — והוא נהרג בתאונת-דרכים באוקטובר 1997.