GenoMorph — פלטפורמת AI של קולוסל לאיתור יעדים לעריכה גנטית

קולוסל ביוסיינסס: מי בנה את הפלטפורמה

קולוסל ביוסיינסס (Colossal Biosciences) היא חברה פרטית שנוסדה ב-2021 בדאלאס שבטקסס בידי הגנטיקאי ג'ורג' צ'רץ' והיזם בן למם. מטרתה להשיב תכונות של מינים שנכחדו: הממותה הצמרירית, הזאב האיום (Dire Wolf), עוף המואה והדודו. לשם כך היא משלבת עריכה גנטית, תאי גזע ופונדקאות בין-מינית. לפי ויקיפדיה, עד תחילת 2025 גייסה החברה כ-435 מיליון דולר בסך הכול, ושוויה המוערך עמד אז על כ-10.2 מיליארד דולר. המדענית הראשית שלה, הביולוגית המולקולרית בת' שפירו, עומדת גם בראש הקבוצה שמפתחת את מיזם הדודו, ולפני כן כיהנה בוועדה המדעית המייעצת של החברה.

GenoMorph: לאתר מועמדים לעריכה כשחסרים נתונים

ב-14 באוקטובר 2026 הציגה קולוסל פלטפורמת AI בשם GenoMorph. הכלי משלב גנומיקה השוואתית, ביולוגיה התפתחותית ומדידות תלת-ממדיות של מבנה הגולגולת, כדי לנחש אילו קטעי DNA רגולטוריים עשויים לעמוד מאחורי תכונה גופנית מסוימת. הקטעים האלה הם ה"מתגים" שקובעים מתי, איפה ובאיזו עוצמה גן פועל. לפי הודעת החברה, הפלטפורמה אומנה על אטלס רגולטורי שנבנה ממאות דגימות של תרנגולות, יונים, ברווזים ועופות מים, והושלם במידע גנומי ובמדידות CT של גולגולות מיותר מ-70 מיני ציפורים. אנה קייט, שמנהלת בחברה את תחום מיני העופות, הסבירה מדוע נדרש מערך נתונים כזה ולא די במאגרים כלליים: "אי אפשר לאמן AI שיענה על שאלה התפתחותית מדויקת רק מתוך נתונים גנריים".

הדודו: מגנום בודד ל-2,300 מועמדים

לדודו עצמו יש לקולוסל גנום שלם אחד בלבד, לעומת כ-100 גנומים של ממותות צמריריות שבהם היא יכולה להשוות בין פרטים. לכן, לדברי המנכ"ל בן למם, "ההכחדה מחדש היא בעיה של נתונים, לא פחות מבעיה של ביולוגיה". לפי הודעת החברה, GenoMorph איתרה כ-2,300 קטעי DNA מועמדים הקשורים לגודל המקור של הדודו ולצורתו: 653 מהם משויכים לגודל המקור, ו-1,698 נוספים לעובי ולרוחב שלו. המדענית הראשית שפירו תיארה את הפלטפורמה כ"מסגרת עבודה שאפשר לחזור עליה, שמקשרת בין גנומים עתיקים לתכונות של מינים שנכחדו", כזו שאפשר להחיל גם על מינים נכחדים אחרים שיש עליהם מעט נתונים גנטיים.

לא עריכה בפועל, אלא רשימת מועמדים לבדיקה

GenoMorph אינה עורכת גנים בעצמה. היא מצמצמת רשימה עצומה של מועמדים אפשריים לרשימה קצרה שאפשר לבדוק במעבדה. לפי הודעת החברה עצמה, הממצאים האלה "עדיין לא מבססים שהקטעים האלה גורמים לתכונות". הם "מועמדים בעדיפות לבדיקה ניסיונית", שנכנסים כעת למחקרי אימות. הם הוצגו באופן ראשוני בכנס Craniofacial Gordon Research Conference ובכנס השנתי של האגודה לביולוגיה מולקולרית ולאבולוציה (SMBE), ולא בכתב עת שעבר ביקורת עמיתים מלאה. רוב המידע הקיים על GenoMorph מגיע מקולוסל עצמה. מאמר שמתאר את הפלטפורמה הוגש לשרת טרום הפרסומים bioRxiv, ועדיין לא עבר ביקורת עמיתים מחוץ לחברה.

מה עוד הוכרז באותו יום

באותה הודעה דיווחה קולוסל גם על הרכבה משופרת של גנום הדודו, בשיטה שפותחה בפרויקט הזאב האיום שלה. ההרכבה מכסה כ-95% מבסיסי הגנום בעומק של חמש קריאות ומעלה, והיא עדיין בשלבי ניתוח סופיים לפני פרסום. החברה דיווחה גם על מושבת יוני ניקובר (Nicobar) בטקסס, שגדלה ל-36 פרטים ושממנה חולצו תאי נבט ראשוניים: התאים שמהם נוצרים זרע וביצית, ולדברי החברה הם הכרחיים ליצירת שינויים גנטיים תורשתיים. לבסוף דיווחה על מערכת של ננו-חלקיקים להחדרת כלים לעריכה גנטית לעוברי ציפורים. במערכת הזו, עריכת הגן Runx2 יצרה שינוי ברור במבנה הגולגולת והפנים, במחקר שגם המאמר עליו הוגש ל-bioRxiv.

ביקורת מהתחום: בין הייפ למדע מאומת

כמעט כל המידע על GenoMorph מגיע מקולוסל עצמה, ולא ממקור עצמאי שבדק אותו. ביקורת בלתי תלויה על עצם רעיון ההכחדה מחדש נשמעה כבר ב-2023. האקולוג סטיוארט פים מאוניברסיטת דיוק אמר אז לסוכנות הידיעות AP: "יש כאן סכנה אמיתית באמירה שאם נהרוס את הטבע, אפשר פשוט להרכיב אותו מחדש, כי אי אפשר". הביולוג בוריס וורם מאוניברסיטת דלהוזי הוסיף שמניעת הכחדה של מינים חיים צריכה לעמוד בעדיפות ראשונה, ושבדרך כלל זו אפשרות זולה הרבה יותר. לקולוסל יש גם היסטוריה מתועדת של טענות שעוררו מחלוקת מקצועית. קבוצת המומחים לכלביים של ה-IUCN קבעה באפריל 2025, בהצהרה רשמית, שגורי הזאבים שהחברה הציגה כ"זאבים איומים" אינם זאבים איומים, ואף אינם תחליף תקף להם. הקביעה התבססה על הבדל גנטי של אלפי גנים בין שני המינים, לעומת עריכה של מספר קטן בלבד של גנים בגורי הזאב.

ביקורת נוספת: מיזם המואה שלא נוגע למשבר ההכחדה

פרויקט נוסף של קולוסל, להשבת עוף המואה הניו-זילנדי, ספג ביקורת ממדענים אחרים. החוקר פיליפ סדון מאוניברסיטת אוטאגו טען שלמיזם הזה אין הרבה קשר למשבר ההכחדה העכשווי, וניק רולנס מאותה אוניברסיטה העלה חששות אתיים, ובהם היעדר התייעצות מספקת עם שבטי האיווי (iwi) המאוריים, שעבורם למואה יש משמעות תרבותית. ג'רמי אוסטין, חוקר DNA עתיק, אמר שפרויקטים כאלה נראים לו "יותר על קבלת תשומת לב מהתקשורת ופחות על מדע רציני". זו ביקורת כללית על דרך הפעולה של קולוסל, לא על GenoMorph או על מיזם הדודו בפרט.