הבאנה לאבס הוקמה ב-2016 בקיסריה על ידי אביגדור וילנץ — שכיהן כיושב-ראש הדירקטוריון והיה המשקיע הראשון בה — יחד עם דוד דהן, שכיהן כמנכ"ל, ורן חלוץ. החברה גייסה כ-120 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומקרנות הון-סיכון, והחזיקה מרכזי-פיתוח נוספים בגדנסק שבפולין ובסן חוזה שבקליפורניה.
הרעיון שבבסיסה היה שהחומרה המקובלת להרצת רשתות עצביות אינה בהכרח החומרה המתאימה. מעבד גרפי (GPU) תוכנן במקורו לחישובי גרפיקה ורק אחר-כך הותאם ללמידה עמוקה, בעוד הבאנה תכננה שבבים ייעודיים מאפס — ולא אחד אלא שניים, לשני שלבים שונים בחיי מודל. גויה (Goya), שהוכרז בספטמבר 2018, נועד להסקה: הרצת מודל מאומן על קלט חדש, פעולה שחוזרת מיליוני פעמים ביום אחרי שמוצר יוצא לשוק, ולפי החברה היה מסוגל לנתח 15,000 תמונות בשנייה. גאודי (Gaudi), שהוכרז ביוני 2019, נועד לאימון — בניית המודל עצמו, שלב שדורש כוח-חישוב גדול בהרבה ומתרחש הרבה פחות פעמים.
בדצמבר 2019 נמכרה החברה לאינטל תמורת שני מיליארד דולר במזומן, אחת מעסקאות השבבים הגדולות שנעשו בישראל. עבור אינטל זו הייתה קניית כניסה לשוק שאנבידיה שלטה בו כמעט לבדה, ואכן בשנים שלאחר-מכן הפכה משפחת גאודי לחוד-החנית שלה מול המתחרה, עם הצגת הדור השלישי, Gaudi 3, ב-2024.
נכון ל-2026 הפרק הזה נסגר. אינטל הפסיקה את פעילות הבאנה כיחידה נפרדת, ובאוקטובר 2025 דיווח כלכליסט שמייסדי החברה חוזרים לאותם משרדים עצמם בקיסריה עם מיזם-שבבים חדש בשם Element Labs. סיפורה של הבאנה מתפקד מאז כמקרה-מבחן ישראלי בשאלה מה עולה בגורלה של חברת-הזנק טכנולוגית אחרי שתאגיד גדול רוכש אותה — ומה קורה לצוות ההנדסי כשהתאגיד משנה כיוון.
הרכישה נחשבת גם לנקודת-ציון עבור תעשיית השבבים הישראלית: היא הראתה שתאגידי-ענק מוכנים לשלם סכומי-עתק על חברה ישראלית צעירה בתחום חומרת הבינה המלאכותית, ולא רק על חברות תוכנה או סייבר. בשנים שאחריה קמו בישראל כמה חברות שבבי-AI נוספות, וחלק מהמהנדסים שלהן הגיעו מהבאנה עצמה.