הבאנה לאבס (Habana Labs)

2016: חברה שהוקמה כדי לתכנן שני שבבים, לא אחד

הבאנה לאבס הוקמה בשנת 2016 בקיסריה על ידי אביגדור וילנץ, שכיהן כיושב ראש הדירקטוריון והיה המשקיע הראשון בה, יחד עם דוד דהן שכיהן כמנכ״ל ורן חלוץ. החברה גייסה כ-120 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומקרנות הון סיכון, והחזיקה לצד המטה בקיסריה מרכזי פיתוח בגדנסק שבפולין ובסן חוזה שבקליפורניה. בשנת 2019, השנה שבה נמכרה, היא העסיקה כמאה וחמישים עובדים בלבד — מספר שכדאי לזכור כשקוראים בהמשך את מחיר הרכישה. הרעיון שבבסיסה היה שהחומרה שהתעשייה משתמשת בה להרצת רשתות עצביות אינה בהכרח החומרה המתאימה לכך. מעבד גרפי תוכנן במקורו לחישובי גרפיקה בלבד, והותאם ללמידה עמוקה רק אחר כך; הבאנה יצאה מנקודת הנחה שאפשר לתכנן שבב מאפס למשימה, ולקבל ביצועים טובים יותר ליחידת חשמל. ההימור הזה לא היה מובן מאליו בשנת 2016. תכנון שבב חדש מאפס עולה עשרות מיליוני דולרים לפני שנמכרה יחידה אחת, והמתחרה המובילה כבר החזיקה גם בשוק וגם במערכת תוכנה שכמעט כל החוקרים בעולם עבדו איתה. חברה קטנה שנכנסת לזירה כזו עושה זאת מתוך הנחה שהיא יכולה לתכנן טוב יותר, לא זול יותר.

גויה וגאודי: שני שבבים לשני שלבים שונים בחיי מודל

ההחלטה המעניינת של הבאנה לא הייתה לבנות שבב ייעודי אלא לבנות שניים, לשני שלבים שונים לגמרי בחייו של מודל בינה מלאכותית. גויה, שהוכרז בספטמבר 2018, נועד להסקה — הרצת מודל שכבר אומן על קלט חדש. זו הפעולה שחוזרת מיליוני פעמים ביום אחרי שמוצר יוצא לשוק, ולכן מה שקובע בה הוא מהירות ועלות ליחידה. לפי החברה היה גויה מסוגל לנתח חמישה עשר אלף תמונות בשנייה, והוא נועד לעבוד עם סביבות הפיתוח המקובלות כמו TensorFlow ו-ONNX כדי שלקוחות לא ייאלצו לכתוב את המודלים שלהם מחדש. גאודי, שהוכרז ביוני 2019, נועד לצד השני של המשוואה — לאימון, כלומר לבנייה של המודל עצמו. זהו שלב שדורש כוח חישוב גדול בהרבה ומתרחש הרבה פחות פעמים, ולכן דורש איזון אחר לגמרי בין מהירות, זיכרון ותקשורת בין מאיצים. ההחלטה לפצל לשני שבבים נשמעת כמו הכפלה של עלות הפיתוח, וזה בדיוק מה שהיא הייתה. ההיגיון היה שהתאמה מדויקת לכל שלב תיתן יתרון גדול מספיק כדי להצדיק את המחיר הכפול.

אימון והסקה: למה זה בכלל שתי בעיות

ההבחנה הזו חוזרת בכל תחום שבבי הבינה המלאכותית, וכדאי להבין אותה בפשטות. אימון הוא התהליך שבו המודל נבנה: מזינים לו כמויות אדירות של דוגמאות, והוא מכוון שוב ושוב את הפרמטרים הפנימיים שלו עד שהוא מצליח במשימה. זה תהליך ארוך, יקר מאוד, שקורה במרכז נתונים ומעורבים בו מאות או אלפי מאיצים שחייבים לתקשר ביניהם ברוחב פס עצום. הסקה היא מה שקורה אחר כך: המודל כבר בנוי, ומכניסים אליו קלט חדש כדי לקבל תשובה. כל פעולה כזו קטנה ומהירה יחסית, אבל היא חוזרת בלי סוף. מכאן שהחומרה האידיאלית לכל שלב שונה: לאימון חשוב כוח חישוב גולמי ותקשורת בין שבבים, ולהסקה חשובות עלות נמוכה, השהיה קצרה וצריכת חשמל מתונה. חברות רבות מנסות לכסות את שני הצרכים בשבב אחד; הבאנה בחרה בשניים. ההבחנה הזו רלוונטית גם למי שאינו מתעניין בחומרה, כי היא מסבירה למה מדברים על עלות האימון של מודל כאירוע חד פעמי ענק, ועל עלות ההסקה כהוצאה שוטפת שמלווה כל שימוש ושימוש. שני סוגי העלות מתנהגים אחרת לגמרי מבחינה עסקית.

דצמבר 2019: אינטל, שני מיליארד דולר

בדצמבר 2019 נמכרה החברה לאינטל תמורת שני מיליארד דולר במזומן — אחת מעסקאות השבבים הגדולות שנעשו בישראל, ועסקה יוצאת דופן במיוחד לנוכח גודלה של הבאנה באותה עת. עבור אינטל זו לא הייתה קניית מוצר אלא קניית כניסה: שוק מאיצי הבינה המלאכותית היה בשליטה כמעט מוחלטת של Nvidia, ואינטל, ששלטה עשורים בשוק המעבדים הכלליים, מצאה את עצמה מחוץ לתחום הצמיחה המשמעותי ביותר בתעשיית השבבים. בשנים שאחרי הרכישה אכן הפכה משפחת גאודי לחוד החנית שלה מול המתחרה, ובשנת 2024 הוצג הדור השלישי, Gaudi 3. הרכישה נחשבה גם לנקודת ציון עבור תעשיית השבבים הישראלית: היא הראתה שתאגידי ענק מוכנים לשלם סכומי עתק על חברה ישראלית צעירה בתחום החומרה, ולא רק על חברות תוכנה או סייבר. שני מיליארד דולר על חברה שהעסיקה כמאה וחמישים איש הם מחיר שאינו משקף הכנסות אלא מיצוב: אינטל שילמה על צוות, על תכנון ועל האפשרות להשתתף במשחק — לא על עסק רווחי קיים.

מה קרה בפועל בתוך אינטל

כאן הסיפור מסתבך, וראוי לספר אותו בלי לרכך. לפי דיווח כלכליסט, שבבי Gaudi 3 לא עמדו ביעדי ההכנסות שנקבעו להם, ואינטל החליטה בהמשך שלא לשווק כלל את שבב הדור הבא שתוכנן, Falcon Shores. במקביל התרוקנה החברה מאנשיה: כמעט כל המייסדים, המנהלים והמהנדסים עזבו עם תום תקופות השימור בנות ארבע השנים שנקבעו בעסקה — מנגנון מקובל שבו הרוכשת מתנה חלק מהתמורה בהישארות של אנשי המפתח. עד 2025 הופסקה פעילות הבאנה כיחידה נפרדת ומשרדי קיסריה התפנו. אינטל ממשיכה להציג באתרה את מוצרי Gaudi 3 ואת אפשרויות הרכישה שלהם. סיום הפעילות של הבאנה כיחידה נפרדת אינו שקול להפסקת כל מוצרי גאודי. רכישה גדולה ויחידה שחדלה לפעול בנפרד: זו אחת התוצאות האפשריות של רכישה, ולא זו שמדובר עליה בדרך כלל. סיפורה של הבאנה מתפקד מאז כמקרה מבחן ישראלי בשאלה מה עולה בגורלה של חברת הזנק טכנולוגית אחרי שתאגיד גדול רוכש אותה, ומה קורה לצוות ההנדסי כשהתאגיד משנה כיוון. שווה לומר את זה במפורש, כי נוטים לרכך אותו: רכישה בסכום גדול היא אירוע מצוין עבור המייסדים והמשקיעים, ואינה מבטיחה דבר לגבי גורלה של הטכנולוגיה עצמה. אלה שתי שאלות נפרדות לחלוטין.

אלמנט לאבס: אותם משרדים, אותם מייסדים, מיזם חדש

באוקטובר 2025 דיווח כלכליסט שאותם שלושה מייסדים — אביגדור וילנץ, דוד דהן ורן חלוץ — חוזרים לאותו מתחם משרדים בקיסריה עם מיזם שבבים חדש בשם Element Labs, המפתח מעבדי בינה מלאכותית המותאמים לפעולות הסקה ומיועדים למרכזי נתונים קטנים ומקומיים, כלומר קרוב יותר למשתמשים. הבחירה הזו אינה מקרית: היא ממשיכה בדיוק את הצד של גויה, ההסקה, ולא את הצד של גאודי. וילנץ עצמו הוא דמות חוזרת בתעשיית השבבים הישראלית, שהקים לפניה גם את גלילאו שנמכרה ל-Marvell ואת Annapurna Labs שנמכרה לאמזון. הדפוס שנחשף כאן שווה תשומת לב: הידע ההנדסי אינו נעלם כשיחידה מפסיקה לפעול בנפרד, הוא עובר הלאה עם האנשים. חלק מהמהנדסים שיצאו מהבאנה הגיעו לחברות שבבי בינה מלאכותית ישראליות אחרות, וחלקם — כולל המייסדים עצמם — פשוט התחילו מחדש. במובן הזה הסיפור אינו נגמר בסגירה, אלא — לפחות לעת עתה — חוזר בדיוק לנקודה שממנה יצא.