דלג לתוכן

חיים סומפולינסקי (Haim Sompolinsky)

היסטוריה ואנשי מפתח

הגדרה

חיים סומפולינסקי הוא פיזיקאי ונוירוביולוג-חישובי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת הרווארד — מחלוצי הנוירומדע התיאורטי, תחום שמיישם כלים ממדעי-הפיזיקה להבנת רשתות-נוירונים ביולוגיות.

רקע: מקופנהגן ללימודי-פיזיקה בבר-אילן

סומפולינסקי נולד ב-14 באוקטובר 1949 בקופנהגן שבדנמרק. למד בישיבת היישוב החדש בתל-אביב ובישיבת פוניבז', ולאחר מכן פיזיקה באוניברסיטת בר-אילן במסגרת העתודה האקדמית. השלים דוקטורט בפיזיקה בבר-אילן ב-1980, בהדרכת מרשל לובן, ועבר למחקר-בתר-דוקטורט בפיזיקה בהרווארד (1980–1982), בהדרכת ברטרנד הלפרין. לאחר מכן, עד 1986, שימש פרופסור-חבר לפיזיקה בבר-אילן, ומ-1986 הוא פרופסור לפיזיקה במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים; התמנה לפרופסור מן-המניין ב-1987.

1985: גבול-הקיבולת של רשת הופפילד

ב-1985 פרסם סומפולינסקי, יחד עם דניאל עמית וחנוך גוטפרוינד, מאמרים תאורטיים שבדקו כמה 'זיכרון' אפשר לדחוס ברשת הופפילד (Hopfield network) — מודל פשוט של רשת-נוירונים אסוציאטיבית. לפי תקציר אחד המאמרים, שפורסם ב-Physical Review Letters, הרשת שומרת על יכולת-שליפה תקינה כל עוד היחס בין מספר-התבניות המאוחסנות למספר-הנוירונים ברשת נמוך מערך-סף קריטי של כ-0.14 — כלומר, מספר התבניות שהרשת מסוגלת לאחסן גדל ביחס ישר לגודלה.

מספין-גלאס לנוירומדע תיאורטי

מעבר לעבודה הספציפית הזו, הסב סומפולינסקי מאמצע שנות ה-80 כלים ממכניקה סטטיסטית — שבהם עסק קודם לכן במחקרו על 'ספין-גלאס' (spin glass), מערכת מגנטית מבולבלת-מבנה — לחקר רשתות-נוירונים באופן שיטתי, ונחשב לאחד מחלוצי התחום הבין-תחומי שמכונה היום 'נוירומדע תיאורטי'.

1992: הקמת המרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית

ב-1992 היה סומפולינסקי בין מקימי המרכז הבין-תחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית, שהתפתח עם השנים למרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי-המוח; עמד בראשו בין 2008 ל-2010, וכיום חבר בהנהלתו. הוא מחזיק בקתדרת פרופסור ויליאם סקירבול למדעי-המוח במרכז ספרא, ובמאי 2026 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

הרווארד: תוכנית שוורץ לנוירומדע תיאורטי

מ-2006 מכהן סומפולינסקי כפרופסור-אורח במרכז למדעי-המוח של אוניברסיטת הרווארד, ועומד בראש תוכנית שוורץ לנוירומדע תיאורטי שם; כיום הוא גם Professor in Residence במחלקה לביולוגיה מולקולרית ותאית של הרווארד — כך שהוא מחזיק בתפקידים בירושלים ובהרווארד במקביל.

פרסים, והשקפתו על רצון חופשי

ב-2024 הוענק לסומפולינסקי פרס-המוח (Brain Prize) של קרן לונדבק הדנית — הפרס הבין-לאומי החשוב והגדול ביותר בתחום מדעי-המוח, בשווי כולל של 1.3 מיליון יורו, שחלק עם לארי אבוט (Larry Abbott) וטרנס סיינובסקי (Terrence Sejnowski); הוא המדען הישראלי הראשון שזכה בו. בין פרסיו האחרים: פרס שוורץ לנוירומדע תיאורטי וחישובי (2011), פרס גרובר במדעי-המוח של אוניברסיטת ייל (2022), ופרס לנדאו למדעי-המוח. בראיון ל-Ynetnews לאחר הזכייה בפרס-המוח, תיאר סומפולינסקי את עמדתו הפילוסופית: לדבריו, מחקר-המוח העכשווי מראה שההחלטות שלנו נקבעות באופן דטרמיניסטי על-ידי המבנה הפיזי של המוח, ולא על-ידי כוח חוץ-פיזי כלשהו.

📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI

פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות

שאלות נפוצות ❓

מה זה 'נוירומדע תיאורטי', התחום שסומפולינסקי נחשב לחלוץ שלו?

תחום בין-תחומי שמיישם כלים מהפיזיקה הסטטיסטית — ששאב אותם סומפולינסקי ממחקרו המוקדם על 'ספין-גלאס' — להבנת האופן שבו רשתות של תאי-עצב ביולוגיים מבצעות זיכרון, למידה ועיבוד-מידע.

על מה הוענק לסומפולינסקי פרס-המוח ב-2024?

פרס-המוח (Brain Prize) של קרן לונדבק הדנית, הפרס הבין-לאומי הגדול והחשוב ביותר במדעי-המוח, הוענק לו על תרומתו לפיתוח המסגרת התיאורטית להבנת תהליכים ברשתות-נוירונים.

היכן מכהן סומפולינסקי — בישראל, בארצות-הברית, או בשתיהן?

בשתיהן במקביל: הוא פרופסור לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים מ-1986, ובהרווארד הוא מכהן במרכז למדעי-המוח מ-2006 ועומד בראש תוכנית שוורץ לנוירומדע תיאורטי.

מה דעתו של סומפולינסקי על רצון חופשי?

בראיון ל-Ynetnews טען שמחקר-המוח העכשווי מראה שההחלטות שלנו נקבעות באופן דטרמיניסטי על-ידי המבנה הפיזי של המוח.

שתפו:וואטסאפטלגרם

מצאתם טעות בערך, או שיש לכם מקור שכדאי להוסיף? כתבו לנו