פסגת AI for Good של האו"ם (ITU AI for Good)

מי עומד מאחורי AI for Good

AI for Good היא יוזמה של איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU), סוכנות האו"ם שאחראית על טכנולוגיות מידע ותקשורת. ה-ITU עצמו נוסד ב-17 במאי 1865 כאיגוד הטלגרף הבינלאומי, והוא ותיק יותר מהאו"ם עצמו — סוכנות האו"ם הוותיקה ביותר. מושבו בז'נבה, וחברות בו 194 מדינות. את AI for Good הקים ה-ITU ב-2017, והיא מאורגנת היום, לפי האתר הרשמי, בשיתוף יותר מ-50 סוכנויות או"ם אחרות ובכינוס משותף עם ממשלת שווייץ. ההשראה הראשונה באה משיתוף פעולה עם תחרות IBM Watson AI XPRIZE. המטרה המוצהרת היא "לממש את הפוטנציאל של AI לשרת את האנושות" באמצעות פיתוח מיומנויות, תקני AI ושותפויות. לפי הארגון, הרעיון המרכזי הוא לחבר בין מי שמפתחים AI לבין "בעלי הבעיות" בעולם האמיתי, סביב יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. כלומר, היוזמה אינה מתמקדת רק בהצגת מחקר, כמו כנס מחקר רגיל, אלא גם בחיבור בין מפתחים לבין גופים שמחפשים פתרונות.

הפסגה השנתית בז'נבה

הפסגה העולמית הראשונה של AI for Good התקיימה בז'נבה ב-7 עד 9 ביוני 2017, ולפי הארגון השתתפו בה יותר מ-400 אנשי תחום, ובהם סטיוארט ראסל, יושוע בנג'יו ופיי-פיי לי. במרץ 2020, עם מגפת הקורונה, עברה הפלטפורמה לפעילות מקוונת תחת הסיסמה "כל השנה, תמיד אונליין", וב-2022 הושקה קהילה מקוונת בשם Neural Network. מאז 2023 חזרה הפסגה להתקיים פיזית בכל שנה. באותה שנה היא משכה תשומת לב בזכות מה שהגרדיאן תיאר כ"הכינוס הגדול בעולם של רובוטים דמויי אדם", ובהם הרובוטית האמנית Ai-Da, הרובוטית נדין שנבנתה בדמותה של חוקרת מאוניברסיטת ז'נבה, וזמרת הרוק הרובוטית דזדמונה. מהדורת 2026 נערכה במתחם פאלקספו בז'נבה ב-7 עד 10 ביולי, ולצידה התקיים כנס אקדמי של ה-ITU, Kaleidoscope, בנושא "AI וטכנולוגיות חזית לטובה". הפסגה הבאה מתוכננת ל-21 עד 24 ביוני 2027.

מעבר לכנס: תקנים ויוזמות

מאחר שה-ITU הוא גם גוף תקינה, חלק מהפעילות סביב AI for Good נוגע לתקנים. לפי הארגון, מהפלטפורמה צמחו בין היתר יוזמה ל-AI ברפואה בשיתוף ארגון הבריאות העולמי, יוזמה לחוסן מפני אסונות טבע, שיתוף פעולה על תקנים לאותנטיות של מדיה ו-AI, יוזמה לבטיחות בדרכים בשיתוף הוועדה הכלכלית של האו"ם לאירופה, וקבוצות מיקוד לרשתות תקשורת מבוססות AI ולחקלאות דיגיטלית בשיתוף ארגון המזון והחקלאות. לפי הארגון, הפעילות נשענת על כמה החלטות רשמיות: החלטה 214 של ועידת הנציגים המוסמכים שלו (בוקרשט, 2022), החלטת העצרת הכללית של האו"ם מ-2024 על מערכות AI בטוחות ואמינות לפיתוח בר-קיימא, והחלטה על AI שאומצה בכינוס התקינה העולמי של ה-ITU בניו דלהי ב-2024. לפי נתוני הארגון עצמו, בקהילה שלו פעילים יותר מ-37 אלף משתתפים מיותר מ-180 מדינות.

צעירים, רובוטים ותחרויות

חלק בולט בפסגה מוקדש לצעירים. תחרות הרובוטיקה Robotics for Good Youth Challenge, שה-ITU מוביל, פתוחה לבני 10 עד 18 ומשתמשת בתוכנה ובחומרה פתוחות. נושא מהדורת 2025–2026 היה ביטחון מזון. לפי הארגון, בשנת המוקדמות התקיימו יותר מ-75 אירועים מקומיים ב-50 מדינות, עם 18 אלף משתתפים ו-2,000 קבוצות, והגמר נערך בפסגה בז'נבה, עם קבוצות מעשרות מדינות. בטקס הסיום ניצחו קבוצות מוונצואלה בשתי הקטגוריות. לצד התחרות פועלת קואליציית מיומנויות AI, שהזמר will.i.am משמש שגריר רצון טוב שלה מטעם ה-ITU, ובמהדורת 2026 הופעלו באזור הצעירים סדנאות שעסקו גם בהטיות, בהשפעה הסביבתית ובמגבלות של מערכות אוטומטיות.

2026: שבוע ז'נבה הדיגיטלי

ביולי 2026 קיבלה הפסגה משקל מדיני נוסף. באותו שבוע התקיים בז'נבה גם הדיאלוג הגלובלי הראשון על משילות AI, שהעצרת הכללית של האו"ם הורתה עליו, ולצידו הפסגה ופורום WSIS של האו"ם, במסגרת מה שכונה "שבוע ז'נבה הדיגיטלי". מזכ"לית ה-ITU, דורין בוגדן-מרטין, הגדירה את המעבר כמעבר "משיחה לפעולה ממוקדת אנשים". באותו חודש הכריזו נשיא רואנדה פול קגאמה, מנכ"ל Salesforce מארק בניוף ובוגדן-מרטין על הקמת ועדה עולמית של AI for Good, עם יותר מ-40 חברים מייסדים — ראשי מדינות, מנהלים בכירים בתעשייה וראשי סוכנויות או"ם — שתפקידה להציע דרכים מעשיות לחיזוק האמון ולהרחבת הגישה ל-AI. חשוב לא לבלבל בין AI for Good לבין סדרת פסגות ה-AI הבין-ממשלתיות: הפסגה של אותה סדרה ב-2027 תתקיים גם היא בז'נבה, ב-21 וב-22 ביוני, אבל זו מסגרת אחרת.

ביקורת: תעשייה, צנזורה ופטרנליזם

בפסגת 2025 טענה החוקרת אבבה בירהנה, ראש מעבדה לאחריותיות ב-AI בטריניטי קולג' בדבלין, שהמארגנים ביקשו ממנה שעות לפני נאום הפתיחה שלה להסיר כל אזכור של "פלסטין" ו"ישראל", להחליף את המילה "רצח עם" ב"פשעי מלחמה", ולהוריד שקופית על נוהלי נתונים של Meta. לדבריה, היא הסכימה לחלק מהשינויים אבל סירבה להסיר שקופית שהציגה לוגו של חברות טכנולוגיה, ונשאה את הנאום. ה-ITU לא אישר ולא הכחיש את הפרטים, ואמר ל-Geneva Solutions ש"כל הדוברים מוזמנים לשתף את השקפותיהם האישיות על תפקיד הטכנולוגיה בחברה", ושהוא מספק לדוברים הנחיות שמעודדות דיון ממוקד פתרונות. בירהנה גם טענה שהפסגה "נכבשה" בידי סדר היום של התעשייה. ביקורת אחרת, רחבה יותר, השמיעה פייל ארורה מאוניברסיטת אוטרכט ב-IEEE Spectrum: לדבריה, תנועת "AI לטובה" מתייחסת לפרויקטים בדרום הגלובלי כאל צדקה ומוסר, ברוח "להט מיסיונרי" של המערב, במקום להכיר ביזמות המקומית שם.