המענק: 800,000 דולר, ללא תנאי וללא בקשה
מלגת מקארתור, המוענקת על-ידי קרן ג'ון ד' וקתרין ט' מקארתור מאז 1981, ידועה בכינוי "מענק-הגאונות" (Genius Grant). המענק — 800,000 דולר מאז 2022 (לפני כן 625,000 דולר), שמשולמים בתשלומים רבעוניים לאורך חמש שנים — מוענק ללא כל הגבלה על אופן השימוש בו, וללא הליך הגשת-מועמדות: הזוכים אינם יודעים כלל שהם מועמדים, ומקבלים הודעה ישירה מהקרן. הרעיון, כפי שתואר בעיתונות בזמנו, היה חסר-תקדים בעולם מתן-המענקים — להעניק סכום עצום בלי לצפות דבר בתמורה, במטרה לטפח המשך-חדשנות ולא לתגמל הישג-עבר.
2017: רג'ינה ברזילאי, על עיבוד-שפה-טבעית ולמידת-מכונה
ב-2017 זכתה רג'ינה ברזילאי, פרופסורית במעבדת CSAIL של MIT, במלגת מקארתור על "תרומות משמעותיות למגוון רחב של בעיות בבלשנות-חישובית, כולל גם פרשנות וגם הפקה של שפה אנושית". מחקרה כלל, בין השאר, פיתוח שיטות חדשות לאימון רשתות-נוירונים שמסוגלות לספק נימוקים (rationales) להחלטותיהן, וכן יישום שיטות למידת-מכונה באונקולוגיה ובתכנון-תרופות.
2015: כריסטופר רה, על דמוקרטיזציה של אנליטיקת-מידע-גדול
ב-2015 זכה כריסטופר רה, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, במלגת מקארתור על "דמוקרטיזציה של אנליטיקת-מידע-גדול (big data) באמצעות מוצרי עיבוד-נתונים בקוד-פתוח שמכילים את הכוח של אלגוריתמי למידת-מכונה אך מאפשרים שילוב במערכות-מסדי-נתונים קיימות ומיושמות".
2022: יג'ין צ'וי, על שכל-ישר בעיבוד-שפה-טבעית
ב-2022 זכתה יג'ין צ'וי (Yejin Choi), פרופסורית באוניברסיטת וושינגטון, במלגת מקארתור על שימוש בעיבוד-שפה-טבעית (NLP) לפיתוח מערכות-בינה-מלאכותית המסוגלות ל"היקש של שכל-ישר" (commonsense reasoning) — יכולת שנחשבה, נכון למועד הזכייה, מעבר להישג של מערכות-AI קיימות, מכיוון שהיא דורשת ידע מרומז על אופן-פעולתו של העולם. צ'וי פיתחה, בין השאר, את ATOMIC, גרף-ידע של היקשים סיבתיים על אירועים יומיומיים, ואת COMET, מערכת עיבוד-שפה מבוססת-רשתות-נוירונים שמייצרת חיזויי-שכל-ישר סבירים במעל 75 אחוז מהמקרים, לפי הערכת שופטים-אנושיים.
2023: לסטר מקי, על סטטיסטיקה ולמידת-מכונה למדע-נתונים יישומי
ב-2023 זכה לסטר מקי, שעבד באותה עת במיקרוסופט-ריסרץ' ובסטנפורד, במלגת מקארתור על פיתוח-חלוץ בשיטות סטטיסטיות ולמידת-מכונה לפתרון בעיות במדעי-הנתונים בעלות רלוונטיות ממשית-בעולם. מקי, שכיהן קודם לכן כסגל בסטנפורד (מחלקות מדעי-המחשב והסטטיסטיקה) וייסד שם את קבוצת-העבודה "סטטיסטיקה לטובת-הכלל", עבר למיקרוסופט-ריסרץ' ב-2016.
הסתייגות-גבול: מדד כללי, לא ספציפי לבינה מלאכותית
בניגוד לרוב הפרסים האחרים בקטגוריה הזו, מלגת מקארתור אינה מוקדשת לבינה מלאכותית כלל — היא מוענקת מדי שנה לעשרות אנשים ממגוון רחב של תחומים, מאמנות ועד ביולוגיה ימית. הכללתה כאן נשענת על אותו עיקרון שכבר קיים בקטגוריה עבור מדד-ה-h: מדד או מנגנון-הכרה שאינו ספציפי-ל-AI, אך משמש בפועל להכיר בהישגי חוקרי-AI ספציפיים ברמה הגבוהה ביותר.
איך בוחרים זוכה: מנגנון-נומינציה סודי, ללא הגשת-מועמדות אפשרית
הקרן אינה מקבלת כלל בקשות או נומינציות יזומות מהציבור. במקום זאת, קבוצה משתנה של מנשאים (nominators) חיצוניים, מוזמנים מתחומי-דעת מגוונים ככל האפשר, מציעים מועמדים; ועדת-בחירה בלתי-תלויה, המורכבת ממנהיגים-מתחלפים מתחומי האמנות, המדע וההומניסטיקה, בוחנת כל מועמד מול קריטריוני-הבחירה של התוכנית. שמות המנשאים, המעריכים והבוחרים אינם מתפרסמים לעולם — כדי לאפשר להם לתת חוות-דעת כנה, בלי חשש מהשפעה חיצונית. מדי שנה נבחרים בדרך-כלל 20 עד 30 זוכים, בהכרזה שמתפרסמת בסוף-ספטמבר או בתחילת-אוקטובר; הזכאות מוגבלת לתושבי ארצות-הברית או אזרחיה, ואינה כוללת מי שמכהן בתפקיד נבחר או בכיר בממשל.
זוכי-AI לדוגמה, ומה הקרן מחפשת
ארבעת חוקרי-הבינה-המלאכותית שמוזכרים כאן — כריסטופר רה (2015), רג'ינה ברזילאי (2017), יג'ין צ'וי (2022) ולסטר מקי (2023) — הם דוגמאות, ולא רשימה ממצה של זוכי-המלגה מתחום ה-AI. שלושה מהם עבדו במועד הזכייה באוניברסיטאות אמריקאיות (סטנפורד, MIT ואוניברסיטת וושינגטון), ומקי עבר מסטנפורד למיקרוסופט-ריסרץ' ב-2016. לפי הקרן, התוכנית מחפשת אנשים יצירתיים במיוחד "שמפגינים יכולת להשפיע על החברה בדרכים משמעותיות ומועילות", והמלגה אינה פרס על מפעל-חיים אלא "השקעה במקוריות, בתובנה ובפוטנציאל" של אדם.
מה זה אומר: הכרה חיצונית, לא-תעשייתית, בתרומת-מחקר
עבור הקורא הלא-טכני, מלגת מקארתור ממלאת תפקיד דומה לפרסים הממוקדים-AI בקטגוריה הזו: אישור שמגיע ממקור חיצוני לתעשיית-הבינה-המלאכותית עצמה — לא מחברת-טכנולוגיה ולא מכנס-מקצועי בתחום, אלא מקרן פילנתרופית כללית — שמסמן שתרומת-מחקר מסוימת נחשבת פורצת-דרך במובן הרחב ביותר, לא רק בתוך קהילת-החוקרים הצרה של התחום.