שני רגשות באותה נשימה
סקר AI Monitor של מכון Ipsos, שפורסם ביוני 2025 והוא הרביעי בסדרה, נערך ב-30 מדינות. הממצא הבסיסי שלו הוא שהציבור אינו מחזיק בעמדה אחת: 52 אחוזים בממוצע אמרו שהם נרגשים לקראת מוצרים ושירותים שמשתמשים בבינה מלאכותית, ובאותה נשימה 53 אחוזים אמרו שהיא גורמת להם לחשש. 53 אחוזים אמרו שהטכנולוגיה כבר שינתה את חייהם בשלוש עד חמש השנים האחרונות, ושני שלישים — 67 אחוזים — צופים שתשנה אותם בשלוש עד חמש הבאות.
במי סומכים ומה דורשים
באותו סקר, 54 אחוזים אמרו שהם סומכים על ממשלתם שתסדיר את התחום באחריות, אך רק 48 אחוזים אמרו שהם סומכים על חברות שמשתמשות בבינה מלאכותית שישמרו על נתוניהם. 79 אחוזים הסכימו, ומהם 40 אחוזים בהסכמה מלאה, שחברה שמשתמשת בכלים כאלה חייבת לגלות זאת. ממצא אחד יוצא דופן: 54 אחוזים סומכים על המערכת הממוחשבת שלא תפלה, לעומת 45 אחוזים שסומכים על בני-אדם שינהגו בהגינות. בשאלה על שימוש בכלים כאלה ליצירת תמונות מוצר, ביקורות וטקסטים שיווקיים היו הנשאלים חצויים בין אמון גדול יותר במותג לאמון קטן יותר.
המפה הגאוגרפית
פרק דעת הקהל של מדד הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד לשנת 2026 מראה שהחלק הסבור כי התועלת עולה על הנזק עלה מ-55 אחוזים ב-2024 ל-59 אחוזים ב-2025, ובה בעת עלה שיעור החוששים ל-52 אחוזים. שני המספרים מתארים את אותה שאלה באותו סקר של Ipsos: Ipsos עצמו מפרסם 53 אחוזים כממוצע 30 המדינות, ומדד סטנפורד, שמסתמך על אותו סקר, מביא 52 אחוזים. זהו הפרש של נקודה אחת בין שני פרסומים של מדידה אחת, לא שתי מדידות שונות. במלזיה, בתאילנד, באינדונזיה ובסינגפור יותר מ-80 אחוזים אמרו שהטכנולוגיה תשנה את חייהם מן היסוד בשלוש עד חמש השנים הבאות. גם השימוש בעבודה נוטה לאותו כיוון: 58 אחוזים מן העובדים בעולם דיווחו על שימוש קבוע או חצי-קבוע, אך בהודו, בסין, בניגריה, באיחוד האמירויות, במצרים ובסעודיה עבר השיעור 80 אחוזים. מכון Ipsos מנסח את הקשר כך: המדינות הנרגשות ביותר נוטות להיות אלה הסבורות שהטכנולוגיה תיטיב עם כלכלתן, ונוקב בתאילנד, באינדונזיה ובמלזיה כדוגמאות.
היכן האמון נמוך במיוחד
לפי אותו פרק, ארצות הברית רשמה את שיעור האמון הנמוך בעולם בממשלתה שלה בכל הנוגע להסדרת התחום — 31 אחוזים, מול ממוצע עולמי של 54 אחוזים; בראש הרשימה עמדו סינגפור עם 81 אחוזים ואינדונזיה עם 76. הודו רשמה בין 2024 ל-2025 את העלייה החדה ביותר בחשש מכל המדינות שנסקרו, 14 נקודות אחוז, ולעומתה עלייה של שתי נקודות בלבד בהתלהבות. כלומר עלייה בהתלהבות ועלייה בחשש אינן סותרות זו את זו. בתוך ארצות הברית עצמה, בכל 50 המדינות גדול החשש מהסדרה מעטה מדי מן החשש מהסדרה רבה מדי: 41 אחוזים סברו שההסדרה הפדרלית לא תרחיק לכת מספיק, לעומת 27 אחוזים שסברו שתרחיק לכת יתר על המידה, ויותר משליש לא ידעו.
מומחים והציבור אינם רואים אותו דבר
הפער הגדול ביותר שהפרק מודד אינו בין מדינות אלא בין מומחים לציבור. בשאלה כיצד תשפיע הטכנולוגיה על אופן העבודה, 73 אחוזים מן המומחים צפו השפעה חיובית לעומת 23 אחוזים מן הציבור — פער של 50 נקודות; בכלכלה 69 מול 21 אחוזים, וברפואה 84 מול 44. 64 אחוזים מן האמריקאים צופים שהטכנולוגיה תוביל לפחות משרות בעשרים השנים הבאות, ורק 5 אחוזים צופים יותר. בשאלה מי יסדיר את התחום ביעילות, בסקר של מרכז המחקר פיו מ-2025, חציון של 53 אחוזים ב-25 מדינות סומך על האיחוד האירופי, מול 37 אחוזים על ארצות הברית ו-27 אחוזים על סין; מה שנחקק בפועל נדון בערך רגולציית בינה מלאכותית. גם בשאלת החברוּת נמדד פער: 52 אחוזים בעולם דיווחו על התלהבות כלשהי משימוש בבינה מלאכותית לשם חברוּת, כלומר כבן-לוויה, לעומת 42 אחוזים בארצות הברית.