התנגדות מקומית למרכזי-נתונים (Opposition to AI Data Centers)

ההתנגדות אינה שולית

בסקר טלפוני של גאלופ שנערך בין 2 ל-18 במרץ 2026 בקרב 1,000 מבוגרים בארצות הברית, שבעה מכל עשרה השיבו שהם מתנגדים להקמת מרכז-נתונים לבינה מלאכותית באזור מגוריהם, ובהם 48 אחוזים המתנגדים בתוקף; בקושי רבע תמכו. באותו סקר עצמו התנגדו 53 אחוזים להקמת תחנת כוח גרעינית באזורם — פחות בהרבה מ-71 אחוזי ההתנגדות למרכז-נתונים. בשאלה פתוחה שנשאלה בסקר-פאנל בחודש שלאחר מכן, מחצית מן המתנגדים נימקו את עמדתם בצריכת משאבים מופרזת, 18 אחוזים ציינו מים ו-18 אחוזים חשמל, ו-16 אחוזים ציינו זיהום ובכללו רעש. ההתנגדות חוצה מפלגות, אך עוצמתה נבדלת: 56 אחוזים מן הדמוקרטים מתנגדים בתוקף לעומת 39 אחוזים מן הרפובליקנים, ובקרב נשים 55 אחוזים לעומת 43 אחוזים בקרב גברים. שני שלישים מן התומכים, לעומת זאת, נימקו את עמדתם בתועלת כלכלית, ו-55 אחוזים מהם ציינו במפורש מקומות עבודה.

הקבוצות שקמו, ומה עלה בגורלן

התנועה בנויה מקבוצות תושבים מקומיות בעלות שם. בפקיוליאר (Peculiar) שבמיזורי התארגנה Peaceful Peculiar נגד מיזם של חברת Diode Ventures. בקטלט שבווירג’יניה קמה Protect Catlett, ובסופו של דבר בוטל המיזם בידי העיירה והיזם כאחד. במחוז קלפפר שבווירג’יניה פעלה הקואליציה Coalition to Save Culpeper נגד מיזם של 12 מיליארד דולר בשטח של 4.6 מיליון רגל רבועה, וב-12 ביוני 2024 דחתה ועדת התכנון המחוזית את התוכנית פה אחד. הדוגמה האמריקאית המתועדת ביותר באתר הזה היא מקבץ המחשוב-העל של xAI בדרום ממפיס שבטנסי: הרחבת האתר נסמכה על טורבינות-גז, חלקן בלי היתר, ותושבים בדרום ממפיס ובעיירה סאות'הייבן שבמיסיסיפי התלוננו על זיהום-אוויר. ב-14 באפריל 2026 הגיש ה-NAACP, באמצעות ה-Southern Environmental Law Center וארגון Earthjustice, תביעה נגד xAI בטענה שהיא מפעילה 27 טורבינות-גז בלי היתר-אוויר בסאות'הייבן — המקרה שבו ההתנגדות המקומית עברה מוועדת-תכנון לבית-משפט פדרלי. הארגון Citizens for Fauquier County, שפועל לשימור משאבי הטבע, ההיסטוריה והחקלאות במחוזו, פנה להתנגד למרכזי-נתונים של אמזון, ובמאי 2025 הצביעה ועדת התכנון המקומית 4 מול 1 להסיר את תיקון הייעוד שאיפשר את הקמתם, בנימוק של התנגדות ציבורית.

מן העצומה אל הקלפי

ההתנגדות עברה מישיבות ועדות אל ההצבעה הרשמית. ב-7 באפריל 2026 אישרו תושבי פורט וושינגטון שבוויסקונסין ברוב של 66.4 אחוזים יוזמה שמחייבת אישור של הבוחרים לכל אזור מימון מס (TIF) של יותר מ-10 מיליון דולר, כלומר מנגנון שבו העירייה מממנת פרויקט פיתוח מתוך מסי הנכס שהוא עתיד להכניס. במונטריי פארק שבקליפורניה העבירה מועצת העיר שלוש תקנות אוסרות, וביוני 2026 הצביעו התושבים ברוב של 90 אחוזים בעד איסור קבוע על מרכזי-נתונים בתחומי העיר, בהצבעה שלפי האתר Route Fifty נראתה הראשונה מסוגה בארצות הברית. מועצת העיר הוליוק שבמסצ’וסטס הצביעה 9 מול 4 לאסור הקמת מרכז-נתונים לבינה מלאכותית שצורך יותר מ-12 מגה-ואט. הצעד הגדול ביותר בא בבחירות האמצע של 3 בנובמבר 2026. לפי Ballotpedia עמדו באותו יום להצבעה 41 הצעות מקומיות בעשר מדינות, 21 מהן באוהיו: 28 נועדו להגביל הקמת מרכזי נתונים ו-13 להקל עליה, ותשע היו מייעצות בלבד, בלי תוקף מחייב. לפי התוצאות הראשוניות שפרסמו ב-4 בנובמבר Route Fifty ומשרד עורכי הדין Venable, התוצאות נטו כמעט כולן נגד מרכזי הנתונים. Route Fifty מצא הצלחה של מרכזי הנתונים במקום אחד בלבד, הארווד שבצפון דקוטה, שבה דחו כ-75 אחוזים מ-430 המצביעים תיקון שהיה מחייב בדיקה עצמאית ושימוע ציבורי לפני אישור מיזמים תעשייתיים גדולים. באמפוריה שבקנזס אישרו קצת יותר מ-60 אחוזים איסור על מרכזי נתונים שצורכים בשיא יותר מ-10 מגה-ואט או שואבים יותר מ-100,000 גלונים של מים ביום. לפי סקרי היציאה של NBC שציטט Route Fifty, 56 אחוזים מן המצביעים אמרו שבינה מלאכותית ומרכזי נתונים היו גורם מכריע או מרכזי בהצבעתם.

כמה זה עוצר בפועל

חברת המחקר Data Center Watch, שמנטרת התנגדות עממית להקמת מרכזי-נתונים בארצות הברית, מדווחת בסיכום שני הרבעונים האחרונים של 2025 שבאותה שנה נחסמו או עוכבו מיזמים שערכם המפורסם מסתכם ב-156 מיליארד דולר לפחות, וכי בסוף אותה שנה פעלו מאות קבוצות התנגדות מקומיות ב-42 מדינות. ב-18 ביולי 2026, יום שבת, נערכו בארצות הברית 142 הפגנות ב-42 מדינות ביום-מחאה ארצי מתואם אחד — הראשון מסוגו — שאורגן בידי הקבוצה HumansFirst; כך דיווחה סוכנות רויטרס באותו יום. שימו לב שאין כאן שתי מדידות של אותו "42 מדינות": האחת היא מספר המדינות שבהן פעלו קבוצות התנגדות בסוף 2025, והשנייה מספר המדינות שבהן הפגינו ביום אחד ביולי 2026. אלה שלושה מדדים שונים, כסף שנעצר, קבוצות ואירועים, וכולם מודדים תנועה, לא מתקן. גם התעשייה מגיבה: ב-5 בנובמבר 2026 פרסמה OpenAI "אמנה קהילתית לאומית" (National Community Compact). בה התחייבה שלא לחייב בעלי תפקידים ציבוריים לחתום על הסכמי סודיות (NDA) כתנאי לדיון או למשא ומתן, למעט הגנות צרות על מידע ביטחוני וסודות מסחריים; לשלם את מלוא עלות החשמל של מתקניה ואת התשתית הנוספת שהם דורשים, כדי שהתושבים לא יממנו אותם בחשבון החשמל; ולפרסם נתוני מים, חשמל ורעש לכל אתר. לפי המסמך, ההתחייבויות על הסכמי הסודיות ועל פרסום הנתונים נוגעות לאתרים עתידיים. ההתחייבויות חלות רק על אתרים שבבעלות OpenAI ובהפעלתה, ולפי The Neuron אינן חלות אוטומטית על מרכזי נתונים של שותפים שמספקים לה כוח מחשוב.

לא רק בארצות הברית

בצרפת התארגנה התנגדות סביב העיר מרסיי, ובכללה פעילים מקבוצה בשם Clouds Were Under Our Feet, תושבים ופוליטיקאים מקומיים; הטענות נגעו לצריכת חשמל, לפגיעה סביבתית ולתועלת מקומית מועטה. בסרייוס (Cerrillos) שבפרברי סנטיאגו שבצ’ילה הצביעו התושבים בפברואר 2020 במשאל מקומי נגד מרכז של גוגל, מחשש לצריכת 169 ליטר מים בשנייה במגדלי הקירור באזור מוכה בצורת; המשאל לא היה מחייב, אך שכנע את החברה לעבור לשיטת קירור חסכונית יותר במים. בקיליקורה (Quilicura) הסמוכה מתנהלת התנגדות למיזם של מיקרוסופט. באורוגוואי פרצו מחאות ב-2023 נגד מרכז של גוגל במחוז קנלונס, והמתנגדים נאלצו לפנות לבית משפט כדי לקבל מידע — ורק אז נודע להם שמגדלי הקירור יזדקקו ל-7.6 מיליון ליטר מי שתייה ביום. כרמן סוסה, פעילה בוועדת ההגנה על המים והחיים, נמנית עם המתנגדים שם; ובמחאות על מחסור המים שהתקיימו באורוגוואי באותה שנה נשמעה הסיסמה "לא בצורת, ביזה".