צריכת המים של מרכזי נתונים (Data Centre Water Use)

למה מרכז-נתונים צורך מים בכלל

שרתים מייצרים חום, והדרך הזולה ביותר לפנות אותו היא אידוי מים. מכאן שלמרכזי נתונים יש טביעת רגל מימית ולא רק חשמלית, והיא הפכה לנושא ציבורי בעיקר באזורים שסובלים ממחסור במים.

הכמות משתנה מאוד ממתקן למתקן, ותלויה בטכנולוגיית הקירור, באקלים המקומי ובמקור החשמל. קירור בהתפשטות ישירה, שמהווה כארבע-חמישיות מהקירור במרכזי-נתונים ארגוניים, צורך פחות מים בכמה מונים מקירור אידויי.

הנתון העולמי: כ-560 מיליארד ליטרים בשנה, נכון ל-2023

לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, צריכת המים העולמית של מרכזי נתונים עומדת על כ-560 מיליארד ליטרים בשנה נכון ל-2023, ובתרחיש-הבסיס שלה היא תגיע לכ-1,200 מיליארד ליטרים בשנה ב-2030 — קצת יותר מהכפלה, כלומר קצב דומה לזה של צריכת החשמל ולא חד ממנו.

הערה למי שנתקל במספר אחר: בכמה מקורות משניים מצוטטת בשם אותו דוח תחזית של 12,000 מיליארד ליטרים ל-2030, פי עשרה מהמספר שכתוב בדוח עצמו (עמוד 242). נכון לספטמבר 2026 השגיאה הזו מופיעה גם בערך האנגלי בוויקיפדיה.

רוב המים אינם נמצאים במתקן עצמו

פירוק הצריכה של 2023, לפי אותו דוח: כשני-שלישים קשורים לאספקת האנרגיה ולייצור החשמל, כרבע לקירור ישיר באתר, והשאר לייצור השבבים. במונחים של מתקן בודד — מרכז-נתונים היפר-סקיילי בהספק 100 מגה-וואט בארצות-הברית צורך בממוצע כשני מיליון ליטרים ביום, כמו כ-6,500 בתי-אב, ולמעלה מ-60 אחוזים מזה הם שימוש עקיף.

בארצות-הברית העריכה מעבדת לורנס ברקלי הלאומית ב-2024 שמרכזי הנתונים במדינה צרכו ישירות כ-66 מיליארד ליטרים ב-2023, ועוד כ-800 מיליארד ליטרים בעקיפין. צריכת המים לייצור שבבים לבדה צפויה לגדול ביותר מ-50 אחוזים עד 2030, לכ-70 מיליארד ליטרים.

ברמת המשתמש: כחמש טיפות לבקשה

במחקר שפרסמה גוגל ב-2025 על שירות Gemini עמד החציון לבקשת טקסט על כ-0.26 מיליליטר — כחמש טיפות. ברמת אימון של מודל התמונה שונה: הערכה שפורסמה ב-2025 העמידה את צריכת המים של אימון GPT-3 במרכזי-הנתונים של מיקרוסופט בארצות-הברית על כ-700 אלף ליטרים באתר עצמו, וכ-5.4 מיליון ליטרים כשמביאים בחשבון גם את המים ששימשו לייצור החשמל.

"צריכה" ו"שאיבה" אינם אותו דבר

שני מונחים שמתחלפים בכתבות ואינם זהים. שאיבה היא כל המים שנשאבו ממקור עילי או תת-קרקעי, זמנית או לצמיתות. צריכה היא החלק מהם שאינו חוזר למקור — בעיקר מה שהתאדה. ההפרש בין השניים גדול, והדוחות אינם תמיד מבחינים ביניהם באופן אחיד; פער שנראה תמוה בין שני מספרים מאותה שנה נובע לא פעם מההבחנה הזו בלבד.

מה המספר הגלובלי לא אומר: מיקום

כל הנתונים כאן מתייחסים למרכזי נתונים בכללותם ולא ל-AI בנפרד, ומרביתם הערכות של גופי מחקר ולא דיווח מדיד של המפעילים — חברות בודדות בלבד מפרסמות נתוני מים משלהן. נתוני המים מדווחים הרבה פחות מנתוני החשמל, ולכן בסיס ההשוואה עצמו רופף יותר.

וחשוב מכול: אותו מתקן בדיוק צורך כמויות מים שונות לגמרי באקלים לח ובאקלים מדברי, וההשפעה הציבורית תלויה פחות בכמות המוחלטת ויותר בשאלה אם היא נשאבת מאזור שסובל ממחסור. לכן המים הם נימוק בולט בוויכוחים המקומיים על מרכזי נתונים, ולעיתים הנימוק שמניע התארגנות שלמה — אך לא הנימוק היחיד: בשאלה פתוחה בסקר-פאנל של גאלופ מאפריל 2026 ציינו 18 אחוזים מן המתנגדים האמריקאים מים ו-18 אחוזים חשמל, שיעורים זהים. ראו התנגדות מקומית למרכזי-נתונים. AWS וגוגל התחייבו להיות "חיוביות מים" עד 2030, בשילוב של מיחזור, השבה והפחתת הצריכה הישירה.