המספר המצוטט ביותר בשאלה הזו מגיע מדוח "Energy and AI" של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), שפורסם באפריל 2025. לפי הדוח, מרכזי הנתונים בעולם צרכו ב-2024 כ-415 טרה-וואט-שעה חשמל — כ-1.5 אחוזים מכלל צריכת החשמל העולמית באותה שנה. הצריכה גדלה בכ-12 אחוזים בשנה מאז 2017, יותר מפי ארבעה מקצב הגידול של צריכת החשמל הכוללת.
התחזית שבדוח: הכפלה לכ-945 טרה-וואט-שעה עד 2030 — קצת יותר מכלל צריכת החשמל של יפן נכון למועד פרסום הדוח — וכ-1,200 טרה-וואט-שעה עד 2035, בתרחיש המרכזי. טווח התרחישים ל-2035 רחב במיוחד, בין 700 ל-1,700, וזו אינדיקציה טובה לכמה אי-ודאות יש כאן.
הצריכה מרוכזת גיאוגרפית: נכון ל-2024 ארצות-הברית אחראית לכ-45 אחוזים ממנה, סין לכ-25 אחוזים ואירופה לכ-15 אחוזים. בארצות-הברית עצמה, לפי אותה תחזית, מרכזי הנתונים יהוו כמעט מחצית מכלל הגידול בביקוש לחשמל עד 2030.
כדי למקם את הנתון בהקשר: לפי אותו דוח, מרכזי הנתונים יהוו כעשירית מכלל הגידול בביקוש העולמי לחשמל עד 2030. כלומר גם בתחזית הגבוהה, הם אינם הגורם המרכזי לגידול בצריכת החשמל בעולם — אך הם הגורם שגדל הכי מהר. נדבך סביבתי נוסף שנמדד בנפרד הוא פסולת אלקטרונית: מחקר שפורסם ב-Nature Computational Science ב-2024 העריך שהבינה המלאכותית היוצרת עשויה להוסיף בין 1.2 ל-5 מיליון טונות פסולת אלקטרונית עד 2030, בעיקר מהחלפת שרתים ומאיצים.
שתי הסתייגויות חשובות לקריאה נכונה של המספרים. ראשית, הם מתייחסים למרכזי נתונים בכללותם — אחסון קבצים, שירותי ענן, סטרימינג — ולא ל-AI בלבד; הסוכנות מציינת את ה-AI כמנוע הצמיחה המרכזי אך אינה מפרידה את חלקו במספר נפרד. שנית, כל התחזיות לשנים הבאות הן הערכות שנעשו ב-2025 ומבוססות על הנחות לגבי קצב הבנייה והתייעלות החומרה. ראוי לקרוא אותן ככיוון, לא כעובדה.