מה הערך הזה מודד, ומה לא
הערך עוסק במספר אחד ומתוארך: כמות פליטות-הפחמן בפועל ממרכזי-נתונים, לפי שנה ולפי מקור-מדידה מזוהה. ההסבר הרחב על הדאגה הסביבתית מ-AI בכלל נמצא בערך הנפרד טביעת רגל פחמנית. כאן מדובר לא בצריכת-חשמל, שנמדדת בטרה-וואט-שעה, אלא בפליטות בפועל, שנמדדות במיליוני טונות פחמן-דו-חמצני.
הנתון הנוכחי: כ-180 מיליון טונות, כ-0.5 אחוזים
לפי דוח "Energy and AI" של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מאפריל 2025, מרכזי-נתונים אחראים לכ-180 מיליון טונות פליטות עקיפות של פחמן-דו-חמצני מצריכת החשמל שלהם, נכון לאותו מועד (נתוני 2024). פליטות הבעירה העולמיות ב-2024 נאמדו בכ-35,000 מיליון טונות, כך שחלקם של מרכזי-הנתונים הוא כ-0.5 אחוזים. הנתון אינו כולל פליטות מגיבוי-חשמל מקומי, והוא מתייחס לכלל עומסי-העבודה במרכזי-נתונים — ה-AI הוא תת-קבוצה בתוכם.
שני אופקים, ולא אותם מספרים: 2030 ו-2035
דוח ה-IEA מאפריל 2025 מפריד בין שני אופקים. עד 2030, בתרחיש-הבסיס, הפליטות גדלות בכמעט 80 אחוזים ומגיעות לשיא של כ-320 מיליון טונות — אחוז אחד מפליטות הבעירה העולמיות; בתרחיש-הגידול-המהיר ("Lift-off") הן גדלות פי 2.5 ומגיעות ל-1.4 אחוזים. הנתח גדל כאן יותר מהטונות, מפני שגם המכנה זז: סך פליטות הבעירה בעולם אינו צפוי לגדול באותן שנים.
מ-2030 ל-2035 המגמה מתהפכת בתרחיש-הבסיס: הפליטות יורדות בהדרגה לכ-300 מיליון טונות, כי תמהיל ייצור החשמל מתנקה מהר יותר מקצב הגידול בצריכה. בתרחיש המהיר הן מגיעות עד כ-500 מיליון טונות. דוח-ההמשך, "Key Questions on Energy and AI" מאפריל 2026, מעדכן את התחזית המרכזית ל-2035 מ-300 לכ-350 מיליון טונות.
שלושה מכנים, שלושה אחוזים שאינם מדברים זה עם זה
אותה כמות פליטות מתוארת בשלושה אחוזים שונים, ולכל אחד מכנה אחר: כ-0.5 אחוזים מפליטות הבעירה העולמיות היום; פחות מ-1.5 אחוזים מכלל פליטות ענף-האנרגיה (total energy sector), מכנה רחב שכולל גם תחבורה, תעשייה וחימום ישיר בדלק; וכ-2 אחוזים מפליטות ענף-החשמל בלבד (electricity sector) ב-2035. לכן אי-אפשר להשוות ביניהם ישירות, ואי-אפשר להסיק מהם לבדם אם החלק היחסי של מרכזי-הנתונים עלה או ירד. מה שכן אפשר לומר הוא שכמות-הטונות המוחלטת הצפויה ל-2035 עלתה בין שני הדוחות.
למה זה לא אותו מספר כמו צריכת החשמל
לא כל חשמל מזהם באותה מידה. מרכז-נתונים שמופעל בעיקר מאנרגיה מתחדשת עשוי לצרוך חשמל רב ולפלוט מעט פחמן, ומרכז שמופעל מפחם יפלוט הרבה יותר לכל יחידת-חשמל. לשם השוואה, צריכת החשמל בפועל של מרכזי-נתונים הגיעה לכ-485 טרה-וואט-שעה ב-2025, לעומת 415 ב-2024, והתחזית ל-2030 עודכנה כלפי מעלה לכ-950. שני המספרים מגיעים מאותו זוג דוחות ועונים על שתי שאלות שונות: כמה נצרך, וכמה זה מזהם.
לפי מדינה, ומה בצד השני של המאזן
התמונה משתנה מאוד לפי תמהיל ייצור החשמל המקומי. בארצות-הברית, בתרחיש-הבסיס, פליטות מרכזי-הנתונים גדלות בכ-70 אחוזים בעשור ומגיעות לכ-3.3 אחוזים מפליטות הבעירה הלאומיות (וכ-4.5 אחוזים בתרחיש המהיר). בסין הן מגיעות ליותר מ-3 אחוזים בתרחיש המהיר, ובאיחוד האירופי הן נשארות מתחת ל-0.5 אחוזים.
מנגד, ה-IEA מעריכה שיישום נרחב של פתרונות AI קיימים יכול להפחית פליטות בהיקף שקול לכ-5 אחוזים מהפליטות הקשורות-אנרגיה ב-2035 — הרבה יותר ממה שמרכזי-הנתונים עצמם פולטים, אך גם הרבה פחות ממה שנדרש, ובלי שקיים כיום מומנטום שיביא לכך.