SenseTime נוסדה באוקטובר 2014 בידי טאנג שיאו-אואו, פרופסור להנדסת מידע באוניברסיטה הסינית של הונג-קונג, ובידי מדען המחשב שו לי. היא צמחה ישירות ממעבדה אקדמית, ובכך דומה יותר לחברות מחקר מערביות מאשר ליצרנית תוכנה מסחרית. תחומי הפעילות שלה כוללים זיהוי-פנים וזיהוי-עצמים, קריאת טקסט מתמונה, ניתוח הדמיה רפואית, נהיגה אוטונומית וחישה מרחוק, ולצדם משפחת מודלי-שפה גדולים בשם SenseNova.
המסלול הפיננסי שלה מתועד היטב. באוגוסט 2021 הגישה בקשת הנפקה בבורסת הונג-קונג וקיבלה אישור רגולטורי בנובמבר; ב-10 בדצמבר אותה שנה, ביום תמחור ההנפקה, הוסיפה מחלקת האוצר האמריקאית את החברה לרשימת השקעות אסורה לאזרחי ארצות-הברית, בטענה לשימוש בטכנולוגיה שלה במחוז שינג'יאנג. ההנפקה נדחתה בשלושה שבועות והושלמה ב-30 בדצמבר 2021; היקפה כבר צומצם קודם לכן מכ-2 מיליארד דולר לכ-767 מיליון, על רקע מהלכי אכיפה סיניים נגד חברות טכנולוגיה. קודם לכן, באוקטובר 2019, כבר נכללה החברה ברשימת הישויות של משרד המסחר האמריקאי, המגבילה ייצוא טכנולוגיה אמריקאית אליה. SenseTime הכחישה את הטענות וטענה שהיא "נקלעה לסכסוך גיאופוליטי".
לסנקציות הייתה השפעה גם על שיתופי הפעולה האקדמיים שלה. ב-2018 הייתה SenseTime מהמייסדות של ברית אקדמית בין-לאומית לבינה מלאכותית, לצד MIT, אוניברסיטת סידני, אוניברסיטת נאנייאנג הטכנולוגית ומוסדות סיניים מובילים; אחרי הכללתה ברשימת הישויות הודיע MIT שהוא בוחן מחדש את הקשר עמה.
החברה היא מקרה מובהק של תלות הדדית בין טכנולוגיה למדיניות: קרן השקעות ממשלתית, הכפופה לרשות המרחב הסייברי של סין, מחזיקה בה מניית-זהב — כלומר זכויות מיוחדות שאינן פרופורציונליות לגודל האחזקה. בדצמבר 2023 ירדה מנייתה בכ-18% ביום אחד, לאחר מותו הפתאומי של המייסד טאנג שיאו-אואו.
למרות המגבלות המשיכה החברה לפעול, ובשנים האחרונות הרחיבה את פעילותה גם אל תחום מודלי השפה הגדולים — מעבר שאופייני לכלל חברות הראייה הממוחשבת שצמחו בעשור הקודם, ושמצאו את עצמן מתחרות מול ארכיטקטורה חדשה שלא הן פיתחו. SenseTime מעסיקה אלפי עובדים, ולפי דיווח של Axios מספטמבר 2021 היא הפרידה בין חברות-בת שונות שלה כדי לצמצם את חשיפתן לסנקציות האמריקאיות.