"תוכי סטוכסטי" הוא דימוי שנטבע במאמר משנת 2021 בשם "על סכנותיהם של תוכים סטוכסטיים: האם מודלי-שפה יכולים להיות גדולים מדי?", מאת טימניט גברו, אמילי בנדר, אנג'לינה מקמילן-מייג'ור ומרגרט מיטשל. המשמעות שהמחברות ייחסו לו היא שמודל-שפה גדול מחבר רצפי-טקסט על סמך הסתברויות שנלמדו מנתוני-אימון, בלי הבנה של המושגים שמאחורי המילים. המאמר מנה שלוש קבוצות של סיכונים: עלויות סביבתיות וכספיות של אימון מודלים גדולים, אטימות שמקשה לזהות הטיות מסוכנות שנספגו מן הנתונים, והאפשרות שטקסט משכנע יטעה קוראים דווקא משום שהמערכת אינה מבינה את תוכנו.
למאמר נלוותה פרשה ארגונית מתוקשרת. בדצמבר 2020, אחרי שהוגש לוועידת ההוגנות, האחריותיות והשקיפות של האגודה למכונות מחשוב (ACM), ביקשה גוגל למשוך את המאמר או להסיר ממנו את שמות עובדיה. גברו סירבה ללא דיון והודיעה שתתפטר; למחרת הודיעה החברה שהיא מקבלת את התפטרותה. הצגת האירוע שנויה במחלוקת — יש המתארים אותו כפיטורין ויש המקבלים את גרסת ההתפטרות — והוא לווה במחאת עובדים ובסיקור נרחב.
המונח עצמו התפשט הרבה מעבר לוויכוח המקורי. אחרי השקת ChatGPT בדצמבר 2022 הוא הפך לקיצור-דרך בשיח הציבורי, עד כדי כך שסם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, כתב ברשת החברתית שגם הוא עצמו תוכי סטוכסטי וכך גם קוראיו. האגודה האמריקאית לחקר הדיאלקטים העמידה את הצירוף כמועמד למילת השנה בתחום הבינה המלאכותית לשנת 2023. הדימוי עצמו שנוי במחלוקת: מבקרים כמו קלסי פייפר ווליד סבא טוענים שהוא מתעלם ממה שמוסיפים שלבי הכוונון שאחרי האימון, ואילו תומכיו רואים בו תיאור מדויק של המנגנון. גם מחקרים בפרשנות מנגנונית, ובהם עבודות של אנתרופיק, מצוטטים בוויכוח הזה על ידי שני הצדדים. מבחינה תרבותית, תרומתו העיקרית של הצירוף אינה הכרעה מדעית אלא אספקת מטבע-לשון קצר שבאמצעותו יכול הציבור הרחב לנסח ספק ביחס לרושם שמערכת שמדברת היטב גם מבינה את דבריה.