וייבר (Viber)

שיחות אינטרנט מן הטלפון

וייבר הוקמה בפברואר 2010 בידי טלמון מרקו, איגור מגזיניק, סאני מרואלי ועופר סמוכה, לפי כלכליסט. שלושת שותפיו של מרקו הגיעו מחברת iMesh, שבה כיהן מרקו זמן קצר כנשיא. היזמים רצו לפשט את השימוש בשיחות דרך האינטרנט בטלפון הנייד. מרקו תיאר את הרעיון לאחר שניסה לבצע שיחה באמצעות תוכנה ומרכזיית אינטרנט: לפתוח אפליקציה ולהתחיל לשוחח. החברה פעלה עם מרכזים בישראל, בבלרוס ובקפריסין. בעת המכירה תיאר גלובס חברה הרשומה בקפריסין ומרכז פיתוח בישראל. הזיקה הישראלית היא ביזמים ובפעילות הפיתוח, בעוד ההתאגדות המשפטית של החברה שנרכשה הייתה מחוץ לישראל.

מה סיפקה האפליקציה

וייבר אפשרה למשתמשים לבצע שיחות ולהחליף הודעות באמצעות חיבור לאינטרנט. שיחות בין משתמשי השירות לא חייבו שימוש במסלול שיחה בינלאומית רגיל של מפעילת הטלפון. בהמשך הוצעו גם גרסאות למחשבים אישיים, לצד מערכות הפעלה שונות לטלפונים. גלובס תיאר ב-2014 את השימוש במסרים ואת זיהוי המכשיר שבו מתקיימת השיחה. השירות התחרה באפליקציות תקשורת אחרות, ובהן סקייפ ווואטסאפ. ההפצה בטלפונים ובמחשבים הייתה חלק מהניסיון להציע שירות תקשורת שאנשים יכולים להשתמש בו עם אנשי הקשר שלהם, גם כאשר הם נמצאים במדינות שונות ומחוברים דרך ספקיות שונות.

אבן הדרך: מיליוני משתמשים פעילים

בהודעת רקוטן מפברואר 2014 תוארו כ-280 מיליון משתמשים רשומים וכ-100 מיליון משתמשים פעילים בחודש. בגלובס דווח באותה עת על מאגר של יותר מ-300 מיליון משתמשים, וכלכליסט הדגיש את ההבדל בין הרשמה לבין שימוש חודשי. משתמש שהתקין את השירות בעבר אינו בהכרח מי שממשיך לשוחח בו. נתוני השימוש החודשי מראים שהשירות שימש קהל רחב גם מעבר להורדה הראשונית. האפליקציה של היזמים הישראלים הגיעה למשתמשים במדינות רבות והייתה עבורם כלי תקשורת יומיומי לשיחות ולהודעות.

הסכם בפברואר, השלמה במרץ

ב-14 בפברואר 2014 הכריזה רקוטן היפנית על הסכם לרכישת כל מניות וייבר ולהשקעה במניות חדשות, בסכום מתוכנן של כ-900 מיליון דולר. ב-14 במרץ פרסמה שהעסקה הושלמה ב-11 במרץ 2014, בהיקף השקעה כולל של 905 מיליון דולר: 797 מיליון עבור מניות קיימות ו-108 מיליון עבור מניות חדשות. לפי ההודעה, ההשקעה כוללת את עלות הרכישה של 900 מיליון דולר ותוספת של חמישה מיליון למניות חדשות. לפי דיווח כלכליסט מפברואר 2014, 600 מיליון דולר נועדו להשתלם במזומן עם סגירת העסקה, והיתרה בשתי פעימות של כ-150 מיליון דולר כל אחת, בכפוף לעמידה באבני דרך. הסכום הכולל כלל גם השקעה במניות חדשות, ולא רק רכישת מניות מבעלי המניות הקודמים. רקוטן ביקשה לחבר את קהל האפליקציה לשירותי התוכן והמסחר הדיגיטליים שלה, והחברה הפכה לחברה בת בבעלות מלאה.

המורשת

השירות ממשיך בשם Rakuten Viber ומציע שיחות קול, וידאו ומסרים. לפי אתר החברה, מאות מיליוני אנשים משתמשים בשירות בכל חודש. וייבר המשיכה כמותג וכמוצר לאחר חילופי הבעלות, תחת קבוצת אינטרנט יפנית. ההיסטוריה שלה מחברת בין יזמים ישראלים, פיתוח בכמה מדינות ורישום משפטי בקפריסין. היא גם ממחישה כיצד אפליקציית תקשורת יכולה ליצור קהל משתמשים רחב בלי להיות מפעילת רשת טלפונים. המשכיותה ניכרת בשירות שאפשר להוריד ולהפעיל, ולא רק בעסקת המכירה ההיסטורית.