לפי דוח מדד ה-AI של אוניברסיטת סטנפורד, שיעור הארגונים שדיווחו על שימוש כלשהו בבינה מלאכותית עלה מ-55 אחוזים ב-2023 ל-78 אחוזים ב-2024, ול-88 אחוזים ב-2025. שימוש בבינה מלאכותית יוצרת בפונקציה עסקית אחת לפחות יותר מהוכפל בין 2023 ל-2024 — מ-33 אחוזים ל-71 אחוזים — ועמד על כ-70 אחוזים ב-2025.
שני דברים בנתונים האלה ראויים לתשומת לב. הראשון הוא שהמספר של הבינה המלאכותית היוצרת נעצר בין 2024 ל-2025 אחרי קפיצה חדה — סימן אפשרי לכך שהגל הראשון של האימוץ הקל הושלם.
השני, והחשוב יותר, הוא מה בדיוק נמדד. אלה סקרים שבהם נציג של ארגון מדווח בעצמו שהארגון "משתמש ב-AI". ההגדרה רחבה מאוד: היא כוללת גם ארגון שבו כמה עובדים משתמשים בצ'אטבוט מדי פעם, וגם ארגון שהטמיע מערכת בליבת עבודתו. שיעור של 88 אחוזים אינו אומר שכמעט כל הארגונים בעולם שינו את אופן עבודתם.
ההשוואה לאימוץ האישי מחדדת את ההבחנה. לפי אותו דוח, בשנת 2025 ארבעה מכל חמישה סטודנטים באוניברסיטאות השתמשו בכלי בינה מלאכותית יוצרת, וכלים כאלה הגיעו ל-53 אחוזי אימוץ באוכלוסייה הכללית בתוך שלוש שנים. אנשים פרטיים מאמצים את הכלים מהר מאוד; ארגונים, שנדרשים לשנות תהליכי עבודה, אבטחה ואחריות משפטית, נעים לאט הרבה יותר — גם כשהסקר מדווח על 88 אחוזים.
זו הסיבה שסקרים אחרים, שמנוסחים בצורה צרה יותר — למשל כאלה ששואלים אם הארגון משתמש ב-AI כדי לייצר בפועל מוצר או שירות — מדווחים על שיעורים נמוכים בהרבה. הפער בין המספרים אינו סתירה אלא תוצאה של שאלות שונות, וכשמצטטים אחוז אימוץ שווה לבדוק איזו שאלה בדיוק נשאלה, מי נשאל, ובאיזו שנה. סקר של מנהלים בכירים בחברות גדולות ייתן תשובה אחרת לחלוטין מסקר של כלל העסקים במשק, כולל הקטנים.