המקור המצוטט ביותר לשאלה הזו הוא דוח מדד ה-AI של אוניברסיטת סטנפורד, שמפרסם מדי אביב את נתוני השנה שקדמה לו. לפי מהדורת 2025, ההשקעה התאגידית הכוללת בבינה מלאכותית הגיעה ב-2024 ל-252.3 מיליארד דולר, וההשקעה הפרטית בתוכה צמחה ב-44.5 אחוזים. ההשקעה הפרטית בבינה מלאכותית יוצרת לבדה עמדה על 33.9 מיליארד דולר באותה שנה, עלייה של 18.7 אחוזים לעומת 2023.
הפער הגיאוגרפי חד. ב-2024 ההשקעה הפרטית בארצות-הברית עמדה על 109.1 מיליארד דולר — כמעט פי שנים-עשר מסין, שעמדה על 9.3 מיליארד, ובריטניה עמדה על 4.5 מיליארד. במהדורת 2026, שמסכמת את 2025, המספר האמריקאי קפץ ל-285.9 מיליארד דולר לעומת 12.4 מיליארד בסין — פער של פי עשרים ושלושה.
ב-2025 הצמיחה הואצה: ההשקעה הפרטית גדלה ב-127.5 אחוזים והיוותה 60 אחוזים מסך ההשקעה; הבינה המלאכותית היוצרת צמחה ביותר מ-200 אחוזים ותפסה כמעט מחצית מכל ההשקעה הפרטית בתחום; ומספר חברות ה-AI שגייסו מימון לראשונה עלה ב-71 אחוזים.
לצד ההון הפרטי זורם גם כסף ממשלתי, ובהיקפים דומים. הדוח מונה, בין השאר, חבילת תשתיות בינה מלאכותית של 2.4 מיליארד דולר בקנדה, קרן סינית של 47.5 מיליארד דולר לעידוד ייצור מוליכים למחצה, התחייבות צרפתית של 117 מיליארד דולר לתשתיות, מיליארד ורבע מהודו, ופרויקט סעודי בהיקף מוצהר של 100 מיליארד דולר — כולם הוכרזו עד 2024.
הסתייגות אחת נחוצה: "השקעה פרטית" סופרת כסף שנכנס לחברות, לא הכנסות ולא רווח. סכום גיוס גדול אומר שמשקיעים מאמינים בתחום, לא שהוא כבר מייצר ערך כלכלי בהיקף דומה. שני המספרים האלה עשויים להתרחק זה מזה לאורך זמן, וההיסטוריה של גלי טכנולוגיה קודמים מלמדת שהם אכן מתרחקים לפני שהם מתכנסים. כל הנתונים כאן מתייחסים לשנים 2024 ו-2025 כפי שדווחו בדוחות של 2025 ו-2026.